הי לכולן
(כותבת בלשון נקבה מעצם העובדה שרוב הקוראות שלי כאן הן נשים)

יריד מתנות לקראת חגי ספטמבר

האמת? תכננתי לשלוח לכן הזמנה להפנינג מתנות לחגים המתקרב, ופתאום גיליתי שמאז חודש מרץ לא שלחתי ניוזלטר. 
בינתיים הצטבר לא מעט חומר חדש במרחב הפרטי שלי שאשמח לשתף.

עבודה 

כמעט בלי לשים לב, אני מוצאת את עצמי בחזרה עמוק בתוך שרטוטים, פגישות תכנון, ובחירת אריחים.
קיבלתי פרוייקטים חדשים, ובעקבות זאת, הזמן שאני מבלה בסטודיו לקדרות הצטמצם מאוד.
מתגעגעת, אבל קולטת שה"גם וגם" קשה מאוד (במיוחד כשיש עוד המון "גמים" בתחומים אחרים של היום יום שלי).

בכל מקרה, והכי חשוב- אני נהנית מאוד מהעשייה שלי, שהרי בורכתי במקצוע שהוא תמיד מעניין ומתחדש.


סדרה שהתחלתי ועדיין לא הספקתי להשלים

ספורט

נוכח תמיד. 
נכנסה יוגה, יצאה הריצה (לבינתיים), והתעצמו ההליכות עם פודקסטים נהדרים (באות בזמן, לשחרר את הדוב, הרשימה להגשמת חלומות).
שבת בבוקר של אופניים ופילטיס נשארו ללא שינוי.
הספורט נותן לי אנרגיה חיונית לחיים שלי, ובכל מקרה, אין להתווכח עם מציאות שקיימת אצלי מאז ומתמיד. 

הגשמת חלומות
 
איכשהו, ברשימה זו תמיד מככבות הנסיעות שלי.
הרבה שנים רציתי לנסוע לעיר בורדו שבצרפת, ולשימחתי השנה זה התאפשר בצורה מושלמת.
הצלחנו למצוא מסלול לטיול אופניים שתחילתו שם, והסתיים בטולוז. 

מטולוז חזרנו לבורדו ברכב, שם בילינו יומיים וחצי של הנאה גדולה. 
מבנים יפים וקלאסים, מוזיאון יין מרתק, ועוד המון טיפים שאשמח לחלוק עם מי שמתעניין לבקר בה.



נסיעה נוספת נוצרה מחיבור שאי אפשר היה לסרב לו.
קונצרט של ברוס ספרינגסטין בקופנהגן (עיר נוספת שחיכתה בסבלנות ברשימה שלי).

העיר יפיפיה והוקסמתי מהאסטטיקה והשקט שלה, אפילו בשווקים ובפארקים. 
שווה לנסוע אליה גם ללא קונצרט, ולו רק בשביל לבקר במוזיאון "לוזיאנה" לאמנות  מודרנית המרתק.

לגבי הבוס, היה מרגש ברמות אחרות.
הוא בהחלט גדול מהחיים, ואפשר להבין למה דווקא הוא קיבל את הכינוי הזה.



המצב

בגזרה הזו, אני מצטרפת לדעה, הרווחת לשמחתי, שאסור להמשיך להיות אדישים.
אני אכן הייתי אדישה, עד שהתחלנו, לפני 32 שבועות.
אפילו בתקופה של המחאה בבלפור.
אולי פה ושם צפצפתי כשעברתי ליד המוחים בגשרים בזמן הבחירות.
הבעתי סולידריות, בקטנה.
עכשיו אדישות הוא לוקסוס שאי אפשר כבר להרשות לעצמנו.
כל אחד במסגרת האפשרויות שלנו מחוייב לעשיה.
בשביל המדינה שלנו, לזכר קורבנותיה, ובעיקר למען עתיד ילדינו.
תצעקו, או תלחשו, תלבשו אדום או כל צבע שבא לכן, תשתוללו על אילון או תהיו סתם מספר,
כל אחת אל פי סגנונה ויכולתה.
רק לא אדישות.

ובחזרה להפנינג, כל הפרטים כאן




אשמח לפגוש אתכן שם !


בואו לבקר בחנות שלי בקליימרקט כאן 
​
לקוחות מחו"ל ממשיכים לקנות בחנות ב etsy כאן 

*****

להשתמע בקרוב


רחל בנאסייג פיבן