השפעת הקורונה על מערכת הסחר הגלובלית ותחזיות

לקראת סוף 2019 החל איש עסקים ישראלי החי באוסטריה, להקים יחד עם שותפים מיזם של קולנוע דרייב-אין בוינה, קולנוע שבו אין צורך לצאת מהמכונית כדי לצפות בסרט. תחזיות ההצלחה היו בינוניות בתחילה, אבל אז הגיע הוירוס לאירופה. 

בתוך שבועות ספורים הפכה המדינה האירופאית המנומנמת הזאת לחבורת תושבים מוכי אימה הנתונים בהסגר, אשר הבילוי היחיד שמותר להם לקיים הוא קניית מסיכות ואוכל. על רקע זה הפך נושא פתיחת ה-Autokino AT ללחמניות חמות, רשתות הטלויזיה סיקרו אותו בהרחבה, הרשויות זירזו את תהליך האישרור שלו, וכאשר הוקלו מעט ההגבלות והוא נפתח השתרך בכניסה אליו תור ארוך של מכוניות ובהן אנשים הרוצים מעט בידור תוך ריחוק מובטח מאנשים אחרים, עם או בלי מסיכה.

כן, לצד הענפים ובתי העסק שקרסו יש ענפים עסקיים שהייתה להם פריחה עקב התפרצות הקוביד 19, וזה אינו היחידי, כך גם רשתות הפארם, הסופרמרקטים, חנויות המכולת, שירותי המשלוחים הביתה ויצור אמצעי מיגון והיגיינה. כך גם בתחום הגלובלי, יש מדינות שנפגעו קשות, יש מדינות שתיפגענה בהמשך הדרך ויש גם מי שמרויח מהמגיפה, לפחות מבחינה כלכלית.

שרטוט מפת המדינות הנפגעות והמרויחות הוא מתעתע ומשתנה ממש מיום ליום. בין רגע ההקלדה במחשב לזמן פרסום הכתבה עובר מספיק זמן כדי שהכל ישתנה. רשימת הנפגעות היא תלוית מספר נדבקים, מספר מתים ומשך הסגר. 

המדינות שתפסו כותרות עם תמונות של חולים במסדרונות בתי החולים ועם מספרים סטטיסטיים מבהילים הן אלה ששילמו מחיר כבד במיוחד. מדינות דוגמת איטליה, ספרד וארה"ב נכנסו לסגר, עצרו את הפעילות הכלכלית ושקעו בגירעונות עקב הצורך בתשלומים סוציאליים נרחבים והזרמת תמריצים למשק.

למרות המחיר הכבד שכל אחת ממדינות אלו שילמה, נכון לרגע כתיבת הכתבה הזאת סין מצטיירת כמפסידה הגדולה ביותר מההתפרצות של הוירוס בקרב המדינות המפותחות. כן, היא אמנם הצליחה להתמודד איתו בהצלחה די גדולה בזכות סגר נוקשה, שעליו היא זכתה לשבחים רבים, אך לצד זה, בזמן שבו ממילא הולכת ונבבלמת הצמיחה הכלכלית שלה, מופיעים כשלים בבניית מערך הרכבות והאוניות העולמי שלה, ה-BRI, והיא נתונה במלחמות סחר עם מימשל טראמפ וחיכוכים בעלי אופי צבאי בהימלאיה ובים סין הדרומי, פוגע בה הוירוס מכיוונים שונים ונראה שיהיה בכך נזק עבורה לטווח ארוך.

ראשית כל נפגע המוניטין שלה עקב החשדות שהיא הסתירה בתחילת ההתפרצות את הנתונים ובכך מנעה מלחמה אפקטיבית יותר בנגיף במדינות העולם, מה שגורם למדינות וחברות בעולם לשקול מחדש עד כמה הם יכולים לסמוך על התנהלותה והשקיפות שלה בתחומים הרלוונטיים להם בעתיד. מעבר לכך התקופה בה היא חייתה תחת סגר, כאשר היצור התעשייתי שלה נעצר כמעט לחלוטין, גרמה ליבואנים ויצרני מיקור חוץ ברחבי העולם להרהר שוב בשאלת ההיגיון בהסתמכות על מקור יצור מרכזי יחיד עבורם.

הסגר על ווהאן, בתחילת המגיפה, הזכיר למנהלים רבים בעולם את העיקרון של No single point of failure, שאותו הם למדו ושיננו פעם, המזהיר מפני תלות בגורם יחיד שכשל שלו יפיל את כל המערכת. חברות סחר בכל העולם שוקדות כעת על פיזור מקורות היצור והרכש שלהן, על יצירת אלטרנטיבות, וזה פוגע קודם כל במדינה בעלת נפח היצור הגדול בעולם. הזמנות זולגות ויזלגו מסין למדינות יצור חליפיות.

כל זה נכון לרגע הנוכחי. ברחבי העולם המפותח הולכת ונבלמת המגיפה, מדינות באסיה ובאירופה הולכות וחוזרות אל הנורמליות עם מספרים הולכים ויורדים של נדבקים ומתים, שבמספר מדינות כבר הגיעו לעצירה מוחלטת, היצור התעשייתי חוזר בהדרגה ואיתו גם הסחר העולמי ואף התיירות. 

המטרה הבאה של הוירוס היא המדינות המתפתחות, שהוא שם יצוגי למדינות הפחות מפותחות בעולם, דוגמת אינדונזיה, ברזיל, הודו וניגריה, מדינות שבהן חיים מאות מיליוני אנשים בצפיפות, בלי יכולת כלכלית לרכוש אמצעי מיגון, עם שירותי רפואה ירודים, ואשר היעדר מקררים בבתים רבים אפילו לא מאפשר להם להישאר בבית בזמן הסגר, להימנע מלהגיע לשווקים הצפופים ולצמצם את תכיפות רכישת המזון. אלה תהינה המפסידות הגדולות של המחר.

מן העבר השני, אלה שנרשמות כמרויחות הגדולות מהופעת הקוביד 19 הן קודם כל מדינות מזרח אסיה הדמוקרטיות, מדינות דוגמת סינגפור, טאיוון, קוריאה ויפן, אשר חוו את מגיפת ה-SARS בתחילת שנות האלפיים, עשו שיעורי בית ופגשו את המגיפה הנוכחית עם תוכניות, עם ציוד מאורגן וצוותים מיומנים. דרום קוריאה למשל קיימה ממש בחודש דצמבר האחרון תרגיל רחב של מערכי הרפואה בהתמודדות עם התפרצות מגיפה.

למעט כמה גלי הידבקות מצומצמים בקנה מידה כלל עולמי, דוגמת פרשת הכנסיה בקוריאה והעובדים הזרים בסינגפור, הן השכילו להמשיך ולקיים משק פתוח בלי סגר, וכעת, כאשר העולם המפותח כלכלית הולך ושב לפעילות הם פוגשים את העליה המתחדשת של ביקושים עם מערכי יצור וסחר מתפקדים ועם צריכה פנימית שלא הופרעה, ולא פחות חשוב מכך: עם מוניטין של שקיפות ואמינות.

אומרים שהתחומים המתפתחים במהירות הגדולה ביותר לאורך ההסטוריה הם הרפואה וכלי הנשק, וזאת בגלל שהטראומה והפחד הם מקדמים יעילים מאוד של שינוי, וכך גם צפוי לקרות בתחום הטכנולוגיה בשנים הקרובות. הוירוס האיץ וימשיך להאיץ את המעבר לפעילות מרחוק כמעט בכל תחום שבו הייתה לו נוכחות: הרפואה מרחוק, אמצעי התשלום הדיגיטאליים המייתרים מעבר שטרות ומטבעות מיד ליד ומאפשרים רכישת מוצרים ושירותים וניהול חשבון בנק מהכורסה בבית, הלמידה מרחוק. כל אלה כבר יצאו לדרך לפני המגיפה וכעת מקבלים האצה, לכו ובדקו מה עשתה המניה של Zoom בחודשים האחרונים.

ברגע זה העולם ממתין לתרופה ולחיסון נגד הוירוס, מיליארדי דולרים מושקעים וימשיכו להיות מושקעים בכך ובכלים רפואיים היקפיים המסייעים לאיתור, זיהוי התמודדות עם מחלות מידבקות. חברות שישכילו לתת לאלה פתרונות יגזרו קופון ארוך טווח, כי החוויה המטלטלת הזאת תמשיך להעסיק את עולם הפחדים שלנו למשך תקופה ארוכה.

עולמות הבידור, התחבורה והתיירות נמצאים כעת בהמתנה, מצד אחד לאישורי פתיחת עסקים וטיסות בידי הרשויות, ומצד שני לפתרונות טכנולוגיים. חברות התעופה זקוקות למערכות סינון אויר מחטאות במחירים שפויים, האוטובוסים צריכים פתרון שיאפשר תפוסה מלאה בלי הדבקה, וכך גם במסעדות, בקניונים וגם בבתי קולנוע, הדרייב אין ונטפליקס לא יוכלו להחליף באופן מלא את החוויה של בית הקולנוע המסורתי.

מגמות טכנולוגיות נוספות, אשר כבר יצאו לדרך, תקבלנה רוח גבית: המכונית האוטונומית, שתחסוך מפגש פיזי עם נהג מונית או נהג אוטובוס, הבידור הביתי מהרצאות אונליין ועד ספרים דיגיטאליים, ומי יודע, אולי עוד ימציאו דרך בטוחה ונוחה יותר ובעיקר מוגנת יותר לקבל הביתה או לדלפק אוכל שמישהו אחר בישל.

המבט קדימה צריך להכין אותנו לכך שבתקשורת של העולם שמתחיל עכשיו צפויות להופיע תמונות מכמירות לב רבות, בעיקר ממדינות העוני שבחצי הכדור הדרומי. הקטסטרופה שראינו במסדרונות בתי החולים באיטליה וספרד תכפיל ותשלש את עצמה במקומות דוגמת בנגלה-דש, ונצואלה, בנין וקונגו.

כל זה ישפיע קשות על התפוקה של המדינות הללו, והעולם המפותח יצטרך להתמודד עם מחסור במחצבים ומוצרי החקלאות שסופקו עד כה בידי מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית: יהלומים גלמיים, סוכר, קפה, קקאו, פירות, דגה, ואולי זה אפילו ישפיע על אספקת עפרות מתכת ודלקים. חברות בעולם המפותח תצטרכנה להתמודד עם עצירת הדיבידנד שצפוי היה להגיע עקב ההשקעה בשנים האחרונות בפרוייקטים בשווקים מתפתחים.

בזמן שבו אנשים רבים במדינות המתפתחות יתקשו לנשום את נשימתם האחרונה בהיעדר מכונות הנשמה יאבקו חברות הטכנולוגיה המובילות על הפיתוח שיוביל את המחר, מדינות תפעלנה את האמצעים שבידיהן על מנת לשרוד בעולם הטכנולוגי והגיאו פוליטי החדש שיווצר.

בארה"ב ובמדינות תעשייתיות טכנולוגיות נוספות צפויה מגמה של החזרת היצור הבית לפחות בשנים הקורובת. חברות שהעבירו פסי יצור למדינות זולות יותר, על מנת לחסוך בהוצאות, וניצבו מול שוקת שבורה ברגע בו נעצרה בהן הפעילות ואיתה גם התובלה העולמית, יגדרו עצמן לקראת העתיד עם יצור מקומי, גם בתחומים בהם ההצדקה העסקית אינה מלאה. זה יתן תעסוקה מצד אחד, ויצמצם רווחים מצד שני, במדינות דוגמת קוריאה, גרמניה, צרפת, יפן ועוד. לא רק האינטרס העסקי יצור זאת, גם הממשלות יעודדו זאת למען הבטחון הלאומי של העתיד.

דחיפה מיוחדת תקבלנה המדינות שיכולות להציע חלופות יצור לסין. מדינות דרום מזרח אסיה, דוגמת הפיליפינים, וייטנאם ותאילנד, אשר בהן הולכת ונעלמת התחלואה, כבר ניצבות מול משקיעים שממתינים שתתחדשנה הטיסות אליהן על מנת לבחון מחסנים, פסי יצור ושטחי קרקע לפרוייקטים שעד כה התנהלו באופן בלעדי צפונה משם.

מדינות נוספות שיכולות להציע חלופות יצור, דוגמת ברזיל, הודו, מקסיקו ואינדונזיה, אשר בהן עדיין לא נרשמה עצירה של הנגיף, תצטרכנה כנראה להמתין עד שמצב המגיפה בהן יתבהר לפני שתוכלנה אף הן לעלות על הרכבת.

בעולם שמתחיל עכשיו, לפחות בשנים הקרובות, נצרוך יותר בבית ופחות בחוץ, נמשיך להזמין יותר טייק אוואי ופחות נצא למסעדות, נרכוש שירותים ומוצרים של פעילות מרחוק, נלמד מרחוק לתואר באוניברסיטה, לבגרות במתמטיקה, נערוך יותר ישיבות על גבי המחשב, נטוס פחות, גם כאשר ישובו ויפתחו השמיים. זאת שעתם של הפארקים בנגב בשרון ובגליל.

ניתן לצפות בזהירות שבעולם שמתחיל עכשיו יעלו תעודות הסל של הבורסות במדינות שישובו במהירות לפעילות ושל אלה שיציגו חלופה ליצור בסין, ותעלינה המניות של חברות רבות בתחום הפעילות מרחוק והרפואה.

גם איומים צריכים להילקח בחשבון. ההיסטוריה מלמדת שסין נוטה לחמם את גבולותיה כאשר יש סכנה לוחסר יציבות פנימית. היא נכנסת לתקופה בעייתית ומתמשכת, היא כבר יצרה תקריות גבול מול הודו במרומי ההימלאיה, ואילו הייתי פיליפיני או וייטנאמי הייתי עוקב בדריכות אחר מה שיקרה במימי ים סין הדרומי. בעצם, אם אנו עוקבים אחר נתוני התחלואה ברוסיה, מה שנכתב כאן עלול להיות רלוונטי גם למדינות הקווקז ולמזרח אוקראינה.

ישראל, כמו מרבית מדינות המזרח התיכון, סיימה את הגל הראשון של המגיפה עם נתוני תחלואה נמוכים וזה נותן לה יתרון על פני מדינות אחרות בעולם במירוץ אחר הבוננזה של היום שאחרי. יתרה מכך, העובדה שהקטר של הכלכלה הישראלית הוא חברות הטכנולוגיה, שמרביתן פועלות בכלים דיגיטליים, ושממנו מצפים היום לפתרונות, מצייר בפני הכלכלה הישראלית עתיד מבטיח.

חברות הייטק בישראל כבר עובדות היום על מרבית התחומים שנדרשים בידי העולם של מחר ואלה מהן שישכילו לספק פתרונות במהירות וביעילות תקבלנה עקב כך דחיפה קדימה ותבאנה ערך מוסף רב למשק הישראלי.

היציבות שהקרין בזמן המגיפה המשק הישראלי, שהגיע אליה ערוך מבחינת מאזני סחר ורזרבות מטבע חוץ, מחזקת את המיצוב של המדינה בפני מדינות העולם, כלכלית אבל לא רק כלכלית, במיוחד כאשר שחקנים אחרים במזרח התיכון, דוגמת אירן, טורקיה ולבנון, הפגינו בחודשים האחרונים חולשות רבות. הוירוס היה פוגעני במיוחד במדינות פחות דמוקרטיות.

ישראל, במבט רחב יותר, צפויה לעתיד מבטיח משום שהמומחיות שלה היא מקוריות מחשבתית וממנה עולה חדשנות טכנולוגית, תחום דרוש בעולם של תחרות הולכת ומתרחבת, ושבו יש יותר ויותר מעצמות של יצור, אבל מעט מאוד מרכזי חדשנות מובילים.

כותב המאמר הנוכחי מאמין שבטווח של שנים מעטות יגיע המשק הישראלי לשיאים חדשים של אקזיטים, של השקעות נכנסות ובכלל של תוצר משק גלמי, ומגמה זאת צפויה להמשיך הלאה במשך עשרות שנים, כל עוד יצטרפו לעולם הצרכנות ואלה תזדקקנה לרעיון המבריק שיתן להן יתרון על פני המתחרים בעולם עסקי הולך ומצטופף.

וכן, המקוריות המחשבתית לא מצטמצמת רק לפריצות דרך טכנולוגיות. בעולם משתנה מצליחות גם חברות מידל-טק ואף לואו-טק ישראליות, דוגמת כתר ודלתא, שמצליחות לנוע מהר יותר מהמתחרות שלהן, ובכלל זה גם מיזמים של קולנוע דרייב אין באוסטריה."