וחוץ מזה רציתי לספר על לווייתנים.

אבל לפני הסיפור על הלווייתנים, הרשו לי לדחוף פה את מבצע ראש השנה שלנו: שדרגו למנוי חצי שנתי, חודש חינם עלינו. שדרגתם למנוי שנתי? חודשיים חינם + טי שרט מתנה לאספנים. שווה וכדאי מאד! מעכשיו ועד מוצאי ראש השנה.

נחזור ללווייתנים.
לפני שבועיים הייתי בקליפורניה בכנס מקצועי של מנהלי קהילות (בהמשך כתבה על אחת ההרצאות)
ביום שאחרי הכנס הגשמתי חלום ולקחתי שייט לצפות בלווייתנים.
את הלווייתן הראשון פגשנו ממש בתחילת ההפלגה. כל כך התרגשתי שעשיתי את הדבר הצפוי וניסיתי לצלם אותו.  בזמן שהתעסקתי עם הטלפון ואיך זה יצא, ולשלוח את זה לאנשים ולהשוויץ, פיספסתי את החוויה עצמה. הלווייתן נעלם והמשכנו להפליג כשאני בתחושת החמצה. מדוע לא יכולתי להיות בחוויה עצמה? למה הייתי צריכה לחוות אותה דרך מסך ואז לשתף אותה? הרי החמצתי את המציאות! זה עורר בי את המחשבה הפילוסופית, אם לווייתן שוחה בים ולא שיתפתי אותו בווצפ המשפחתי, האם זה בכלל קרה לי? האם איבדתי את היכולת לעבור חווייה בלי לשתף אנשים אחרים בעובדה שהיא קרתה לי?  
(אח"כ הצלחתי לראות עוד לוייתנים אבל לא צילמתי אותם אז אני לא בטוחה שזה באמת קרה)

יאללה, תרביצו אותה בקלפי! סומכת עליכם ל 100% הצבעה כן?
(ותבדקו בדף של תעשיה תהיה פעילות בחירות נושאת פרסים)

גלי וצוות תעשיה