העתיד מעבר לפינה

העצים והיער

השנים שהקדשתי ללימוד וחקר ההסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובסורבון הראו לי שוב ושוב כי ההסטוריה אמנם לא חוזרת על עצמה, אך יש לה חוקיות בקוויה הכלליים, ואת הקווים הללו חיוני להכיר כדי לצפות קדימה.

ההסטוריה מלמדת כי טכנולוגיה מעצבת כל פרט בחייהם של אנשים, של אומות ושל האנושות. בתקופה המודרנית נבנו מהטכנולוגיה הזאת מנגנוני ידע ופיתוח חובקי עולם, וטכנולוגיות חדשות צומחות במסלול המתחיל ממכוני מחקר, ממשיך לעבר חברות פיתוח ומהם למערכי יצור המפיקים מוצרים שבתחילה הם יקרים, ועם הזמן נכנסים ליצור רחב יותר ויותר ונהיים עממיים בסופו של התהליך.

הפיתוח הקיים היום כולל פרטים רבים שיבשילו עם השנים, עצים רבים שניתן לטעות ביניהם בלי לראות את היער. רוצים דוגמאות? בבקשה:

• מכוניות אוטונומיות שלא דורשות נהג.
• אוניות אוטונומיות, מטוסים אוטונומיים, ובעצם אוטונומיה בכל מה שמופעל כיום בידי אדם.
• שימוש בטיטניום דיאוקסיד לשמירה על ניקיון בלי צורך בניקוי.
• הכנסת טכנולוגיות מידע במוצרים יומיומיים.
• חיבור בין מקורות מידע ושילוב של המידע שלהם יחד למעקב אחר יחידים וארגונים.
• קריאת מחשבות, כן, קריאת מחשבות, מה ששמעתם.
• תרגום אוטומטי ממוחשב תוך כדי שיחה והתכתבות.
• הדפסה תלת מימדית המפשטת הכנת מוצרים על פי דרישה.
• אוטומציה של ניקיון, טיפול סיעודי, טיפול רפואי, קניות, יצור תעשייתי וחקלאות.
• מציאת תחליפים סינטתיים לחומרים נדרשים.
• עיצוב הגוף על פי דרישה.
• הדברת מחלות גנטיות, ויראליות וחיידקיות.

אפשר להמשיך, וכאמור אפשר גם ללכת לאיבוד בתוך הרשימה האינסופית והמרתקת, אבל אם נחפש את משמעות הדבר לנו ולילדינו ניתן להצביע על כמה משמעויות מרכזיות שכבר ניתן לראות בבירור. 

זמן פנוי

כבר היום יש לנו זמן פנוי יותר מאשר היה לאבותינו אי פעם בעבר, וזה רק ילך ויגבר. הזמן שאנו מקדישים היום לנהיגה, לניקיון, להכנת אוכל ולקניות כמעט ויעלם, ואיתו זמן המוקדש לפעולות אחרות שמערכות אוטומטיות יעשו במקומנו בפחות זמן וביתר בטיחות ויעילות. ישאר לנו יותר זמן פנוי.

מקצועות רבים יעלמו, מאחויות סיעודיות ועד קופאים, נהגים, מלחים, טייסים, עובדי ניקיון, עובדי חקלאות ופועלי יצור. יהיה צורך בפחות אנשים על מנת לקיים את הכלכלה, וזה נחוץ, כי הילודה הולכת ויורדת בכל העולם, כולל בחלקי החברה המודרניים שבהודו ומדינות אפריקה שמדרום לסהרה, ותוחלת החיים עולה, מה שאומר שיהיה צורך לפרנס אוכלוסיה קשישה גדלה והולכת, וללטפל ביותר ויותר קשישים סיעודיים ויהיו פחות ופחות צעירים על מנת לעשות זאת.

היעלמות המקצועות תשחרר עובדים רבים ויהיה צורך לקצר את שבוע העבודה ולהעביר הכשרות מקצועיות חלופיות. מישהו כאן רוצה להיות מפקח על בקרת כלי שיט אוטונומיים? לתכנת רובוטים סיעודיים? לבנות מערכי ניהול זמן פנוי?

הזמן הפנוי, ואיתו ירידת עלויות הנסיעה והתקשורת, ימשיכו להעלות הלאה והלאה את מספר היוצאים לנופש, את מספר יעדי הנופש, את סוגי הנופש, את צריכת המידע והבידור, ואת החיפוש אחר הגשמה עצמית. כן, יש ויהיו בכך יותר ויותר הזדמנויות כלכליות למי שיביא ערך מוסף לבעלי זמן פנוי. טל, האם הכנת את ילדיך לניצול זמן פנוי?

להזמנת הרצאה על מה שאנו יודעים היום על העולם של מחר - צרו אתי קשר טל רשף - 054-4606270 - tal@intelectual.co.il לדף ההרצאה: http://www.intelectual.co.il/lecture-tomorrow.html

התגברות הקצב

עם הזמן מתבהרת יותר ויותר החשיבות של פיתוח, יותר תקציבים מושקעים בכך, משתכללים הכלים המאפשרים פיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים והתוצאה היא התגברות קצב השינוי. זה תהליך הנמשך כבר מאות בשנים, אבל לאחרונה אפילו קצב ההאצה הולך ומאיץ.
מופיעים מוצרים חדשים וחדשניים, יש צורך במוצרים חדשים וחדשניים, המכשיר החדיש של יום אתמול כבר לא שווה להשקיע בתיקון שלו, ויש צורך לבצע התאמות ולימוד באופן מתמיד ובלתי נגמר.

החיים של מחר יהיו חיים דינמיים יותר, וידרשו עוד יותר לימוד ושינוי מתמיד בעבודה ובחיי היומיום. למי יש בכך יתרון?
כמה אוכלוסיות מצטיירות כמשתנות ביעילות ובקלות רבות יותר ושיהיה להן יתרון יחסי בעולם של מחר:

• הצעירים. טוב, זה ברור.
• המשכילים, אלה שיש להם כלים להבין ולצפות שינויים.
• בני התרבויות הליברליות יותר.

מרכזים חדשים

מפת האומות של היום נקבעה בעיקר לאורך מאה השנים הראשונות של המפיכה התעשייתית, במאה ה-19, שבהן הגיעו לפיסגה העולמית ארה"ב ומדינות מערב אירופה. התמונה הזאת משתנה לנוכח עינינו בידי הכוחות הטקטוניים המעלים ומורידים מדינות, הכוחות שתמיד עשו זאת בעולם: גודל האוכלוסיה, הטכנולוגיות והפתיחות לשינוי.

כבר היום אנו רואים את ירידתה ההדרגתית של היבשת הזקנה, אירופה. זה טבעי, אחרים לומדים לעשות לא פחות טוב ממנה את מה שהיא המציאה במאה ה-19 וה-20 והיא מגלה שכבר אין לה יתרון יחסי.
יתרון יהיה למדינות הדינמיות יותר, המאמצות בקלות רבה יותר שנויים וגם יוצרות אותם, וזה אומר קודם כל ארה"ב וישראל,מדינות מהגרים שלא נעצרות במסורת של יותר אתמול.
יתרון אחר יהיה למדינות היותר מאוכלסות, דוגמת הודו, סין ואינדונזיה. בכלל גדלי האוכלוסיה העצומים מצויים בעיקר באסיה, יבשת זאת פיגרה אחר המערב במשך שנים בגלל היתרון האירופי במהפיכה התעשייתית, אבל היום, כאשר הטכנולוגיה נהיית נחלת הכל הן מתמודדות שווה בשווה ונהנות מחוק המספרים הגדולים.

אם נשקלל את גודלה האוכלוסיה, יחד עם הפתיחות לשינויים, נוכל לראות כי העולם של מחר שייך בעיקר למדינות אסיה, שתהיינה מרכז היצור, הצריכה, הכספים והסחר העולמי, עם תפקיד יחודי שימשיך להיות משוחק בידי ארה"ב וישראל כמקורות של טכנולוגיות וחדשנות. האם אתם מזהים מדינה נוספת, דינמית וחדשנית במהותה, שתצטרף אליהן?
וכן, מאחוריהן יהיה מקום משני למדינות אירופה ואמריקה הלטינית שאין להן לא חדשנות ולא גודל.
המדינות השמרניות במיוחד, ובהן מדינות האיסלם שבאפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה, כנראה תמשכנה לפתוח פער מאחור. הנפט יגמר, ומה יקרה ביום שאחרי?

נסיון העבר מלמד אותנו כי בעל המאה הוא בעל הדיעה, ועקב כך זה ששולט בכלכלה שולט בגיאו-פוליטיקה וגם בתרבות.
הדומיננטיות של ארה"ב עד כה גרמה לנו לראות את משחקי הכס בטלויזיה, לאכול המבורגרים, ולתבל את השפה שלנו ב-buzz words הלקוחים מאנגלית.
אילו סרטים וסדרות נראה כאשר המדינות השולטות תהיינה אסיאתיות? מה נאכל? כיצד נדבר?
טל, האם כבר שלחת את ילדיך לחוג ללימודי הינדי?

מה עושים עם כל המידע הזה?

במילה אחת: נערכים.
רוכשים מקצוע שימשיך להיות אטרקטיבי גם לכלכלה ולחברה של מחר.
מתכוננים תודעתית וכספית לזיקנה אשר תלך ותתארך.
מלמדים את ילדינו לחיות עם זמן פנוי (אמא, אני משתעמם).
לוקחים את כל זאת ביעדי ההשקעה של כספנו.