| | | | |
ברכות לזוכי מענקי המחקר של קרן שלם לשנת 2018
|
עולמם הרגשי-חברתי של מתבגרים עם מש"ה: מחקר אורך מילדות לגיל ההתבגרות.
ד"ר נינה קורן-קריא, ד"ר רינת פניגר-שאל, אוניברסיטת חיפההזדקנות המשפחה לצד אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה החרדית בדיור ביתי ובדיור חוץ-ביתי: צרכים מול משאבים מנקודת מבט אקולוגית. ד"ר טובה בנד וינטרשטיין, אלון זמיר, אוניברסיטת חיפה
|
|
|
|
ה"מה"וה"איך" של תקשורת, ערוצים חדשים לשילוב בוגרים עם מש"ה: תפיסת רגשות בערוצים מילוליים ופרוסודיים בשפה דבורה. ד"ר בעז
משה בן דוד, ד"ר ורד שקוף, המרכז הבינתחומי הרצליה
מחוננות באוכלוסייה עם מוגבלות
שכלית בתחומי הספורט, המוסיקה, האמנות והמשחק – פוטנציאל
להכשרה אקדמית ותעסוקתית.
פרופ' חפציבה
ליפשיץ, מתניה ריגר, רוני אנקורי, אוניברסיטת בר אילן
תפיסה
מוזיקלית, אינטליגנציה וזיכרון בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה לאנשים עם
התפתחות תקינה: קשרים, נתיבי התפתחות וייצוגים אודיו-גראפיים.
עבודת
דוקטורט, יפעת פורייה, אוניברסיטת בר אילן
השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית. עבודת תזה, חנאן כבת,
אוניברסיטת חיפה
מודל להסבר
סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית. עבודת תזה , חן
יעקב-שלמה, אוניברסיטת בן גוריון
|
|
|
אינטליגנציה
רגשית והון פסיכולוגי: השוואה בין בוגרים עם מוגבלות שכלית לבין בוגרים עם התפתחות תקינה.עבודת תזה ,
יעל מלכה-צמח, אוניברסיטת בר אילןהקשר בין
מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ .עבודת תזה,פארס כעביה,
אוניברסיטת חיפהתפיסות מורים לחינוך מיוחד לגבי למידה מהצלחות בבית ספר לחינוך מיוחד עבור תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משמעותית. עבודת תזה , טובה קסנט, אוניברסיטת בר אילן
חוויות האחאות לילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשפחות עולים מברית המועצות לשעבר.
עבודת תזה, אלה קרפ, אוניברסיטת חיפה
** המענקים מותנים בקבלת אישור מיח' המחקר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים/המדען הראשי במשרד החינוך.
|
|
| | |
המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית
|
צפו בסרטון המתאר את עיקרי המחקר של ד"ר טובה בנד-וינטרשטיין, ד"ר טל ארטן-ברמן וד"ר הילה אביאל. החוג
לגרונטולוגיה ובי"ס לעבודה סוציאלית הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 2017. המחקר נעשה בסיוע קרן שלם
|
|
| | מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים (מחקר המשך) פרופ' נורית ירמיה, המחלקה
לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2017
|
|
במחקר זה נמצא כי פעוטות שנולדו פגים הם בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי ולקשיי ויסות והתנהגות, כאשר משתנים הקשורים להיריון מהווים גורמי סיכון לקשיים אלו. פעוטות פגים עם עיכוב התפתחותי אופיינו בקשיים התפתחותיים כבר בשלבים מוקדמים, כאשר הפער גדל לאורך הזמן. מצאנו גם כי הרגישות ההורית בקבוצת הפגים הייתה נמוכה מזו של קבוצת ההשוואה, ויחסי הגומלין היו מפותחים פחות. כמו כן, נמצא כי הציון במבחן ההתפתחותי ניבא מאפיינים הקשורים לאינטראקציית הורה- ילד, מה שמצביע על סיכון גבוה יותר בקרב פעוטות פגים עם עיכובים התפתחותיים ליותר מאפיינים שליליים באינטראקציה ופחות מאפיינים חיוביים. לפיכך, עולה החשיבות של מעקב התפתחותי מתמשך ומתן טיפול תואם לפגים שנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי, וכן עולה הצורך בהתייחסות למאפייני האינטראקציה כחלק מהליך האבחון והטיפול.
המחקר נעשה בסיוע קרן שלם
|
|
| | אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית. ד"ר ליאורה פינדלר, סונדוס פאטמה זבידאת,
נטלי רכבי,ורה סקבירסקי, בית
הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת
בר-אילן, 2017
|
|
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לשפוך אור על חוויותיהן של
100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות
לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך
רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו
הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית
(המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות
(הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה
הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה
שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.
המחקר נעשה בסיוע קרן שלם
|
|
| | | ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית.
רותם סגל, מנחה : ד"ר חיה עמינדב,המחלקה
לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל, 2018 |
|
במחקר השתתפו 128 נבדקים
שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות
תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי
אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן
כללי לעומת אימהות קבוצת ה ביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו
שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא
בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים
על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע
וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הביi אישיים במשפחות לבעלי
מגבלה שכלית. עבודת גמר זו לתואר שני
(תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
|
|
| |
|
מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים, מסגרות וארגונים המפעילים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה ניתן לחשוף את אנשי המקצוע למחקר רלוונטי באמצעות מפגש עם החוקר/ת. המעוניינים בכך , מוזמנים לפנות לשרון גנות, מנהלת הידע בקרן שלם, בדוא"ל
|
|
| | | מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי". |
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית. מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת) והיא התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה.
|
המחקר בוצע על ידי מכלול – יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף עם אגף קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה.
|
באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות: 1.באיזו מידה חל שינוי בקרב האימהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)? 2.מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם? 3.כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האימהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית? במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
|
|
| | |
שמרו את התאריך
|
לכנס - עשרים שנה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משילוב פרטני להכלה מערכתית הכנס יתקיים בתאריך 3/7/18, יום שלישי, כ' בתמוז תשע"ח, בקריה האקדמית אונו.
בהמשך יועלה סדר היום של הכנס לאתר קרן שלם.
קרן שלם שותפה בתכנון הכנס ובמימונו.
|
|
| | | |
החל הרישום לתואר שני בחינוך מיוחד - "מוגבלות שכלית" באוניברסיטת בר אילן
כולל התייחסות לתלמידים
ובוגרים ברמה גבולית ו/או עם נכות פיזית/ לקות חושית/ תקשורתית עם הנמכה קוגניטיבית הלומדים בבתי ספר רגילים
או בתי ספר לחינוך מיוחד. פרופ' חפציבה ליפשיץ – ראש
אקדמי של ההתמחות, ד"ר דליה טל – רכזת ההתמחות
|
| | | | | | | |
|