שתף    שלח לחבר  
Alternate Text

מי יחליף את הילדים שלא נולדו?

ניוזלטר תרבויות ועסקים בשווקים מתעוררים
יום א', 7 באוקטובר 2018

הנתונים כבר הפסיקו להוות נורת אזהרה, העתיד כבר כאן.
הילודה בארצות מזרח אסיה נמצאת בירידה מתמדת מזה מספר עשורים. ככל שהמדינה משגשגת יותר, ככל שעולה בה רמת החיים, יורדת בה הילודה.
התושבים בונים אורח חיים מודרני, עירוני ברובו, ממוקדים בהתקדמות כלכלית ובהגשמה עצמית חומרית, ולילדים יש שם מקום מועט ביותר.
למי יש זמן לקחת את הילד לרופא או למגרש משחקים כאשר יש פרוייקט להשלים במועד, חופשה שנתית לתכנן וחלומות על קידום בסוף השנה?
המשימתיות והמחוייבות האסיאתית למקום העבודה מתנגשים עם הנכונות ללדת, וגידול האוכלוסיה משלם את המחיר.

מי יולד פחות?
התמונה ברורה מאוד, למרות הבדלים מסויימים בין נתוני מקורות שונים. צמיחת האוכלוסיה בסין יורדת אל מתחת לקו מחצית האחוז לשנה, וצפויה להפסיק להיות המדינה המאוכלסת בעולם בתוך זמן לא ארוך, בקוריאה הקצב דומה, בטאיוון ובסינגפור הקצב כבר מתקרב לנקודת האפס צמיחה, וביפן כבר עבר אותה והאוכלוסיה החלה להצטמצם.
גם בדרום מזרח אסיה, הידועה בקצב הילודה הגבוה שלה, פחת ופחות ילדים נולדים, ואחוזי צמיחת האוכלוסיה הולכים ומתקרבים בכמה מהמדינות בה לנקודת האפס.
הנתונים כבר היו על השולחן כאשר כתבתי על כך בשנת 2013, מאז הם מחמירים והלכים.

ומה הבעיה?

(ממוצע ילודה לאישה באסיה. הנתונים של ה-CIA, הגרפיקה של אתר Actualitix)

הקושי הוא בכך שתוספת אנשים צעירים לאוכלוסיה היא הכרחית על מנת לשמור על צמיחה כלכלית.
תינוקות וילדים מחייבים הוצאות שמאיצות את הכלכלה.
אנשים צעירים נחוצים במגוון רחב של מקצועות שעלולים להוות צואר בקבוק בצמיחה הכלכלית.
מהנדסים ומנהלים צעירים הם אלה שמביאים רעיונות ויוזמה אל הפעילות.
במקביל גם עולה תוחלת החיים, מה שמביא לכך שיותר ויותר זקנים סמוכים על שולחנם של פחות ופחות צעירים, ויש פחות ופחות צעירים שיוכלו לסעוד אותם.
ביפן הייתה הירידה בילודה אחת הסיבות ל"שנים האבודות" שעצרו את הכלכלה היפנית לקראת סוף המאה ה-20.
היום זה מאיים על כלל מדינות מזרח אסיה.

אז מה עושים?
מדינות שונות מנסות וניסו לעודד את הילודה באמצעים שונים. החל מ"חבילות רומנטיקה" לזוגות צעירים בסינגפור ועד ביטול מדיניות הילד היחיד בסין.
כולן נכשלו והילודה ממשיכה לרדת.
עיקר המאמץ במדינות השונות מופנה בימים אלו ליצירת מערכת כלכלית וטכנולוגית שתסגור את החורים ותאפשר פעילות מלאה ודינמית גם בהיעדרם של הצעירים שלא נולדו.
למשל מערכות יצור אוטומטיות וממוחשבות שזקוקות לפחות ידיים עובדות.
מחלקות סיעוד שבהן החליף הרובוט את האחות ואת הסניטאר.
הקמת חממות טכנולוגיות בארצות זרות שיזרימו רעיונות וטכנולוגיות חדשות לכלכלה.
ויש עוד כמובן.

במה זה משמעותי עבורנו?

מרבית הפתרונות שמועלים דורשים חדשנות טכנולוגית, וכאן נכנסת החשיבה הישראלית לתמונה.
מדינות מזרח אסיה מצטיינות בארגון, משמעת ובניה לטווח ארוך, אך משלמות על כך במיעוט חדשנות.
בישראל קורה ההיפך.
הילודה היורדת של מדינות מזרח אסיה מהווה הזדמנות פז לחברות ישראליות המביאות חידושים במגוון תחומים:
⦿ אוטומציה של מערכי יצור
⦿ רובוטיקה של סיעוד
⦿ תרופות וציוד רפואי לקשישים
⦿ פתרון בעיות פריון
⦿ סביבה שתקל על עומס הפעילות שסביב גידול ילדים
⦿ מוצרים חדשניים בכל תחום שיהוו יתרון מול חברות טכנולוגיה אחרות
וכמובן שיש עוד

איך עושים זאת?
ראשית כל יש למפות את המדינות הנוגעות בדבר ולזהות את אלה שבהן יש למוצר שלכן את היתרון היחסי הגדול ביותר.
צריך לזהות אם היעד במדינה זאת הוא המגזר הפרטי או הציבורי.
לוודא שיש כאן יכולת תשלום ונכונות להכניס פתרונות חדשים.
ומעל לכל ללמוד את הדרך בה דברים נעשים במדינה זאת ובארגונים אלו.
מזרח אסיה חושבת אחרת ומתנהלת אחרת, זה ידוע.
התנהלות התואמת את ציפיות אנשי היעד יכולה להוות את ההבדל שבין הצלחה לכישלון במכירה.
כדאי מאוד ללמוד את מדינת היעד ולהכשיר אליה את אנשי השיווק, המכירות וההנהלה שעומדים להיות מעורבים בתהליך.

---------------------------------------------.

בהצלחה
אשמח לעמוד לשירותכם בכל מה שנוגע לשווקים מתעוררים בעולם

 טל רשף - יעוץ והכשרת עובדים לפעילות מול שווקים מתעוררים
 054-4606270
דף זה מוצג באמצעות שלח מסר – מערכת דיוור אלקטרוני