היום נייחד את המגזין לדינמיקה שבין האדריכלות לטבע. אמנם עברנו את ט"ו בשבט, אך גם חג הפסח, שקרב ובא, הוא חג הקשור לטבע, לחקלאות ולעונות השנה. מאז התכנס והתיישב האדם בערים ותחם את גבולות המגורים שלו, הטבע הפך להיות מושא להתייחסות ארכיטקטונית. גן העדן הקדום הוא בעצם המודל האדריכלי הראשון לטבע שמעוצב ומתוכנן על ידי האדם. הפרדס המקראי והבוסתן הן נגזרות ישירות שלו. דוגמאות מעטות לכך הם אלהמברה ובתי הפאטיו המפוזרים ברחבי אגן הים התיכון. אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו,ובעמוד הפייסבוק שלנו כדי שנכיר טוב יותר. קריאה מהנה וניפגש במגזין הבא, איתי שמוטר ויפתח יששכרוב
גן סגור - טבע עירוני
כאשר האדם המודרני משתלט על הטבע ובמידה רבה פגע בו, יש לנו אינטרס גדול לשמור עליו ולהגן עליו. האדם כבר לא מתגונן מהטבע, אלא הטבע הוא זה שצריך להתגונן מפני האדם. העיר משתלטת על רזרבות הטבע והקרקע הבתולה ולנו נשאר לייעד במרחב העירוני נקודות ומוקדים - גנים שבהם הטבע הוא חלק מהנוף העירוני. לעיתים מדובר בפארקים, אך אנו כאן מדברים ברמת השכונה, המתחם והבניין. הטבע מוגדר כאמור ע"י האדריכלות, אך גם בעצם היותו גורם אורבני, הוא מגדיר את הבנוי.
ברצוננו להציג מספר פרויקטים, שתכננו במשך השנים, המתייחסים לסוגיה זו. גילינו במבט לאחור שהגן, הבוסתן והחצר מהוות מוטיב אדריכלי החוזר שוב ושוב בקני מידה שונים, מהבניין הפרטי ועד המתחם השכונתי. העץ הוא מקום של צל ושל ישיבה ומנוחה. מקום להתבונן על העולם מנקודת מבט חיצונית להמולה העירונית.
הבאנו מספר דוגמאות לכך:
במבשרת ציון תכננו בית פרטי בעל גדר אבן מאסיבית העוטפת חצר ועץ לימון ויוצרת סביבו מקום ישיבה ומנוחה.
במכללת תל חי, בפרויקט שלא בוצע, בניין הסגל המוצע עוטף פרדס פנימי.
בבית השריון ביד אליהו יצרנו גן מוצל ברווח שבין המבנה הקיים לבין האגף החדש. תווך שנוצר לאחר הריסת אולם קיים שקירו החיצוני הפך להיות החומה המפרידה בין הפנים הירוק והמוצל לרחוב.
בהצעה שלנו לתחרות למשכן עבור התזמורת האנדלוסית באשדוד בנינו את המבנה סביב גן המקבל את השראתו מאלהמברה. זהו בית שהוא גן וגן שהוא בית.
ישנן עוד דוגמאות רבות מקנה המידה העירוני ועד לקנה המידה האנושי. אתם בהחלט מוזמנים להיכנס לאתר שלנו ולהתבונן בעצמכם: http://www.stavarc.co.il/