Alternate Text

מועמדים ומועמדות להנהלה 
לשנת 2018

אסנת טרבלסי, יו״ר
זוהי השנה החמישית והאחרונה בה אני מגישה מועמדות לכהן כיו"ר הפורום. בשבועות האחרונים אנו עדים לרעידת אדמה בעולם התקשורת. באמתלה של הצלת ערוץ 20, משתנה לנגד עיננו שוק התקשורת כולו. הרגולציה מתבטלת ונראה כי המחוקק שכח את תפקידו. איגודי היוצרים והעובדים עושים ימים כלילות בועדה המשותפת שהוקמה לצורך הענין בנסיון למזער את הנזקים ולשמור על היצירה המקורית. במאמצים רבים אנו נוחלים הצלחות בתחומים מסויימים, אך גם הפסדים באחרים. במקביל, הפלטפורמות החדשות בשוק הטלוויזיה, דוגמת סלקום ופרטנר, עדיין אינן מחויבות להשקיע כלל בהפקות מקור! (ובתורן אף תורמות לירידה בהשקעה של יס והוט ביצירה מקורית, מאחר וזו נגזרת מהכנסותיהן). מסתמן שגם השנה לא נוכל לנוח על זרי הדפנה. גם השנה, נידרש לא רק ליצור אלא להמשיך ולהיאבק. אני מקווה ומאמינה שכמו בשנים שעברו נצליח בכוחות משותפים לשמור על היצירה החופשית והעצמאית. אני שמחה לראות השנה הרבה שמות ופנים חדשים ברשימת המועמדות ומועמדים להנהלה, ומקווה שיחד נוכל להמשיך ולפעול למען היצירה הדוקומנטרית.
קורות חיים >>
אילן יגודה
כיוצרים עצמאיים רבים אחרים, אני חש שקשה יותר ויותר, כמעט בלתי אפשרי לביים ולהפיק סרטים דוקומנטריים בשנים האחרונות. נראה שהתמסחרות שוק התקשורת, כניסת השחקנים החדשים שסוגיית מחויבותם ליצירה המקורית לא הוסדרה, והנטייה להפחית ברגולציה לכל שאר הערוצים בשל כך, רק מרעים את מצבנו. זאת בנוסף לניסיונות הבלתי נלאים להשגת שליטה פוליטית על התכנים המופקים בערוצי הטלוויזיה ובקרנות. גם הערוץ הציבורי ששמנו עליו את יהבנו כבית ליצירה הדוקומנטרית, כתחליף לערוץ 1 ולהפקות הרשות השנייה שבוטלו אינו מצליח לפי שעה למלא את הציפיות שתלינו בו, בקידום היצירה והתרבות המקורית. בתפקידי כחבר הנהלה לקחתי חלק במאבקים מול הגופים הרגולטורים וניסיתי לתרום כמיטב יכולתי לשמירת מעמדו של הסרט הדוקומנטרי בגופים אלו ובערוצי השידור השונים. ארצה לסייע להפוך את האפשרות ליצור סרטים דוקומנטריים לנגישה, כפי שהייתה בעבר, לכלל היוצרים והעוסקים בתחום.
אשמח לתרום למאבק על זכויותינו ליצירה עצמאית ועל עתידו של הקולנוע הדוקומנטרי בארץ. ארצה להמשיך ולפעול להקמת תא סטודנטים פעיל שיתרום בעתיד להרחבת בסיס החברים בפורום היוצרים הדוקומנטריים.
קורות חיים >>
אלון לוי
נקודת המוצא שלי לעולם התיעודי שונה מנקודת המוצא הקלאסית (אם יש כזאת). במשך שנים עבדתי (ועדיין) בתחום הפרומואים והפרסום עם דגש על גישה מולטידיסיפלנרית המשלבת בין קריאטיב, טכנולוגיה, אסטרטגיה והבנת תוכן עמוקה. לאורך כל התקופה המשכתי ביצירה של סרטים תיעודיים, עלילתיים ונסיוניים. בשנים האחרונות הגעתי למסקנה ותחושה שהגיע הזמן ״לקפוץ למים״ והשקעתי אינספור שעות ביצירות עצמאיות שונות במטרה למצוא את הקול הקולנועי שלי. מתוך המקום הזה, ומתוך הידע שצברתי, נדמה לי שיש לי נקודת מבט מגוונת על הדרך בה ניתן להעצים את תחום היצירה התיעודית ברמה האישית והקהילתית. הייתי מעוניין לבדוק ולפתח את שיתוף הפעולה בקהילת היוצרים והיוצרות בתחום ההפצה ההיברידית, הנגשת התכנים התיעודיים לקהלים חדשים ובדיקת מודלים חדשים של מימון. אני חושב שלפורום צריך להיות חלק פעיל בהנגשת סרטים תיעודיים ב״זנב הארוך״ גם בארץ וגם בחו״ל, ושהקהילת היוצרים צריכה לחלוק את הידע והמשאבים בצורה נגישה יותר באמצעות, לדוגמא, הקמת ״בנק זמן״ לחברים בה.
קורות חיים >>
ארי דוידוביץ׳
אחרי יותר מעשור שבו שיתפתי פעולה עם הפורום ועשיתי למען היוצרים והיצירה במסגרת מגוון פרוייקטים שיזמתי וקידמתי, השנה הייתי רוצה למסד את היחסים ולהיבחר להנהלה. אני בהחלט מודאג מעתיד היצירה המקורית בישראל, ומעוניין להצטרף למאבק על מקומה בקרב מקבלי ההחלטות ברשויות השונות, בגופי השידור וגם בקרב על הצופים והשפעה על עולמם התרבותי. מעבר לצוק העיתים, הייתי רוצה לקדם במסגרת הפורום עיסוק בתכני תרבות ואמנות, סיוע והכוונה ליוצרי דוקו בראשית דרכם והפצת תכנים לקהלים חדשים ומגוונים.
קורות חיים >>
בדראן בדראן
אני מעוניין ורוצה להצטרף לחברי ההנהלה כי אני חושב שיש לי את היכולת לתרום מהידע שלי לקידום היצירה הישראלית ובמיוחד לעודד את המגזר הערבי שכמעט אינו קיים על מפת היוצרים.
כולי תקווה שתקבלו אותי להיות חלק מהעבודה הקדושה שאתם עושים ולדחוף ככל שביכולתי לתת מעצמי, מהידע והקשרים שלי.
קורות חיים >>
חגית בן יעקב
מעל 15 שנים שאני עוסקת בתחומי התחקיר והתוכן בסרטים דוקומנטריים, בחירה מקצועית שאינה כלכלית במיוחד אבל נובעת מאהבה גדולה וסקרנות אינסופית.
אני רואה כיצד מצב הנגישות והתנאים בארכיונים השונים הולך ומתדרדר, בניגוד מוחלט ומתרחש בעולם, נוצר מצב שבו עדיף לרכוש חומר ארכיוני מרשתות זרות ולא לסמוך על הארכיונים המקומיים. לכן אני מבקשת לחבור למאבקים שכבר מתנהלים ועניינם נגישות לארכיונים וחשיפת מידע ציבורי לכל. החסמים לידע ולמקורות תוכן ומקורות ויזואליים אינם מקריים. יש מאחוריהם כוונת מכוון והם חלק מרוח כללית שמבקשת לשלוט במידע ולשלוט בסיפור.
אסור לנו, מספרי הסיפורים, לא לקחת חלק במלחמה היומיומית והסיזיפית לחשיפת העבר. גישה לארכיונים היא מרכיב מהותי ביכולת לממש את חופש הביטוי ולחשוף את אינספור הסיפורים שעוד יש לספר לעין הציבורית. החומר הוויזואלי הרב שבחלקו הגדול אינו נגיש ליוצרים ובחלקו אף הולך ומתכלה בהיעדר תנאים, הוא מסמך היסטורי חשוב מאין כמותו והוא גם אחת מאבני היסוד של היוצר הדוקומנטרי. עובדי הארכיונים הם שותפים לדרך שעומדים בעצמם מול מציאות בלתי אפשרית, תוקעים אצבע בסכר ומנסים לעצור את השיטפון. זאת החובה שלנו לחבור לכל הגורמים הנאבקים ולקחת חלק במאבק החשוב הזה, וזה הנושא העיקרי שאני מעוניינת לקדם בהנהלת הפורום.
קורות חיים >>
חיים שדמי
מיותר להרחיב את הדיבור בפני חברי הפורום על המציאות הבלתי-אפשרית שבה מתנהל ענף הקולנוע בארץ, וזאת בהתייחס למציאות הכלכלית-תקציבית שבה הוא מתקיים. יש להעיר, כי המושג "סרט דוקומנטרי" בקשת-רשת שונה מהגדרתו, למשל, בידי הקרן החדשה לקולנוע (למעשה, המושג "סרט דוקומנטרי" בקשת-רשת לא קיים באמת, ונוותר על הפוליטיקלי-קורקט). מזה לפחות עשור, נפלט מדי שנה מספר תלת-ספרתי של בוגרי בתי-ספר לקולנוע; התקציב לתמיכה בסרטים לא גדל בהתאם.
במציאות זאת, מנהלים ארגוני היוצרים קרבות מאסף חיוניים וצודקים מול הרגולטור והגופים השונים. עם זאת, יש להכיר בעובדה שעל-אף ההישגים בקרבות, המלחמה אבודה מראש, כל עוד מכהנות ממשלות כמו האחרונות וחלק מרכזי בפוזיציות בתחום הקולנוע והטלוויזיה והרגולציה בארץ מאויש בידי "סוסים טרויאניים".
מאבק ויבבה לבדם, צודקים וחשובים ככל שיהיו, אין בהם די. עלינו כיוצרים ליזום ולייצר לעצמנו אלטרנטיבה אקטיביסטית. נכון, בשנה הראשונה ובזו שאחריה, ייתכן והסכום שיצטבר לא יהיה גבוה (10,000 שקל ששקולים לארבעים תורמים למיזם); ואולם, אין לנו פריבילגיות לוותר גם על סיוע באלפיים שקל. אבל חשוב מזה, עלינו להסתכל לטווח הרחוק: אחרי חמש שנים עלינו לשאוף ליעד של 50 אלף שקל (עשרת-אלפים שקל לזוכה) וכעבור עשור – מאה-אלף שקל.
רק בסולידריות, אקטיביזם והבנה שכולנו בסירה אחת, קרי כולם בשביל אחד (חמישה, ליתר דיוק) ואחד בשביל כולם – נייצר אלטרנטיבה ושיפור מסוים במצב. יתרה מזאת, יוזמה כזאת תשפר את דימוי היוצרים ו"עמוד השדרה" שלנו מול הקרנות, משרדי הממשלה וגופי השידור. היה ואבחר להנהלה, אראה בכך מנדט מחברי הפורום לקידום קרן-הקואופרטיב שיחייב גם את הנהלת הפורום. אקח חלק בפעילות השוטפת של הפורום (הצבעות וכדומה), ואולם עיקר מרצי יוקדש לקידום מטרה זו, שאני רואה אותה כחיונית לעתידנו כיוצרים.
קורות חיים >>
יובל אור
אני מאמין שצריך לחזק את המקום של יוצרים ישראלים צעירים בתעשיית הקולנוע ככלל ובדוקו בפרט, כמו
גם לפנות לקהל יעד צעיר שנדמה לא פעם כי לא מוצא עניין בסרטים תיעודיים- בין היתר בעזרת היוצרים
הצעירים, אשר באופן טבעי מביאים עימם רוח רעננה וחדשה לתעשייה התיעודית המקומית.
לצורך זה, לעניות דעתי חייבים למצוא מקורות תמיכה לא רק עבור סרטי דוקו (קצרים וארוכים) המוקרנים
בביתי הקולנוע ובטלוויזיה - אלא עבור סרטים וסרטונים קצרים המיועדים לרשת במיוחד.
לא הגיוני שב"startup nation" אין באמת פלטפורמות דיגיטליות המציגות ומקדמות תוכן דוקומנטרי, שיש שני ערוצים מרכזיים (יס דוקו, ערוץ 8) התומכים בהפקות מקור לטלוויזיה אבל אין להם אף תמיכה בפרוייקטים שמיועדים לרשת. הדבר הזה נובע מסיבות ׳חוקיות׳ ופרוצודוריאליות, כמו גם אולי, מתפיסות קצת מיושנות בכל הנוגע למדיה החדשה. אני חושב שפורום היוצרים הדוקומנטריים יכול וצריך לקחת על עצמו לפעול למען שינוי זה.
אני כבר מספר שנים מתעסק בעשייה קולנועית לרשת (בנוסף לעבודתי על פרויקטים לערוצי טלוויזיה) וכחבר בהנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים אני אפעל למען היוצרים השונים בכדי להרחיב את היכרותם עם התחום, לשתף מניסיוני ולעזור לכולנו למצוא עוד פלטפורמות בהן יהיה ניתן להציג את עבודותינו ולקבל תקציבים להפקה. באופן כללי, חשוב לי שיהיה ייצוג הולם בפורום לדור הצעיר של היוצרים הדוקומנטריים, זאת על מנת
להעמיק את שיתופי הפעולה שבין הדור המנוסה לדור המתחיל כמו גם לענות על הצרכים של יוצרים
מתחילים, המחפשים את דרכם ואת האופן בו יוכלו לתרום ולהשתלב בעשייה התיעודית בארץ.
קורות חיים >>
יסמין קיני
כששבתי מלימודי קולנוע וטלויזיה בארה"ב לפני הרבה יותר מדי שנים הרגשתי שנחתתי בגן עדן לדוקומנטאריסטים. השתלבתי במהירות בעשיה הדוקומנטארית הענפה מכתבות למבט שני, סרטים וסדרות לערוצים שונים, בעוד חבריי האמריקאים נאבקים לגייס כסף לסרט אחד. גם היום ישראל היא מעצמה דוקומנטארית אבל לאחר שלוש שנים של עבודה כחברה בהנהלת הפורום ברור לי שאם לא נמשיך להלחם באינטנסיביות יפגעו חופש היצירה והפעולה שלנו.
הפריחה הזמנית של שוק הטלוויזיה ממסכת את האתגרים העצומים העומדים בפתח: שחקנים חדשים בשוק ושינויי רגולציה (שלא לומר ביטולה), מאיימים לצמצם את מקור פרנסתינו וכר יצירותינו, ואנחנו חייבים להמשיך ולעשות הכל כדי לשמור על המקום שלנו על המסך ועל חלקינו בתקציבי הערוצים והקרנות. בשלוש השנים האחרונות, ובמיוחד בשנה החולפת, הייתה לי הזכות להיות שותפה פעילה במאבק על קיומו של תאגיד השידור הציבורי – מקום שצריך להיות הבית שלנו היוצרים הדוקומנטרים. בנוסף הייתי שותפה לקידום האמנה נגד הטרדות מיניות בקולנוע ובטלוויזיה, ובהתמודדות עם קשיי רגולציה אל מול השחקנים החדשים שנכנסים אל שוק הטלוויזיה. האתגרים שאנחנו עומדים מולם אינם קלים ואשמח להמשיך ולהיות מגוייסת, להמשיך ולתרום ממרצי זמני וניסיוני בקידום המטרות של הפורום ושל כלל היוצרים הדוקומנטרים אל מול גופי השידור, הקרנות והקהל.
קורות חיים >>
לוי זיני
יצירת סרט תיעודי עצמאי אינה תחביב, אינה עיסוק צדדי, מדובר במקצוע - המקצוע שלי - ואני דורש את הזכות להתפרנס ממנו. מה שהוא על פניו תביעה בסיסית, לגיטימית, אינו כה ברור במקומותינו והעתיד מבשר טלטלות נוספות, מטרידות: מעבר של הטלוויזיה המסחרית לשיטת הרישיונות, תאגיד ציבורי שעתידו מעורפל, רשות שנייה לא מתפקדת, מועצת קולנוע שעסוקה במאבקי כוח פוליטיים וזו רק רשימה חלקית.
אין ברירה, חייבים להתגייס.
קורות חיים >>
עמרי עוזרד
סולידריות ארגונית הינה החלק החשוב באיגוד מקצועי בכלל ובפורום היוצרים הדוקומנטריים בפרט.
יש לפעול לחדד את רוב פעילויות הפורום מתוך עמדה הרואה בסולידריות במקצוע מטרה מרכזית אשר תעודד את החברים לקחת חלק בפעילות השנתית ובמאבקי הפורום. הקמת ערוצים לליווי היוצרים במגוון האתגרים של היצירה, קבלת פנים לחברים חדשים, ליווי של יוצרים ותיקים ליוצרים חדשים, בכדי ליצור מעגל תמיכה המאפשר ביטחון יצירתי ותעסוקתי. בעיקר דגש על פעילות המביאה לידי ביטוי חניכה של היוצרים הוותיקים בפורום ליוצרים חדשים אשר תייצר מעגל תמיכה המעודד ביטחון יצירתי ותעסוקתי ותבטיח התגייסות.
אני מאמין שיש לי את המוטיבציה, הכלים והניסיון הרלוונטי לקחת חלק משמעותי בקידום מטרות הפורום.
קורות חיים >>
קובי פרג׳
לקולנוע התיעודי תפקיד חשוב בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט. לכן, אני מאמין, שחשוב לרתום כמה
שיותר יוצרים פעילים אל הפורום, דבר שיעזור לקרב את הז'אנר לציבור הרחב. צריך לעודד יצירה מגוונת ככל
שניתן שתגיע לקהל מגוון ככל שניתן; לחייב את גופי השידור השונים לאחוז גבוה יותר של יצירה ישראלית דוקומנטרית ולצד טיפוח דור חדש של יוצרים; להקפיד להשמיע ולהציג את קולותיהם של היוצרים הותיקים; לעודד שיתופי פעולה בין פורום היוצרים לבין גופים שונים שאחראים להצגת סרטים בבתי קולנוע ברחבי הארץ ולא רק בסינמטקים.
קורות חיים >>
קרין קיינר
ארבע שנים שאני מתנדבת בפורום ולא מתוך היותי חברת הנהלה. בשנתיים האחרונות הייתי חברת הנהלה לכל דבר. קידמתי את הפורום במדיה הדיגיטלית בכל הפלטפורמות, נכחתי בישיבות בועדת הכלכלה בכנסת והייתי שותפה ויוזמת למאבקים הקשים אשר לא מרפים מסף ביתנו (כמו שאומרים) מהתאגיד דרך פרטנר וסלקום, הערוצים הייעודיים ועד המאבק הקשה העומד לפנינו במועצת הקולנוע המתדלדלת. אנחנו לא יכולים להוריד את היד מהדופק, הזמנים אומנם משתנים ועולם הדוקו היברידי, משתנה ומתפתח, אבל המאבקים רק גדלים. אין ספק שיותר מהכל אני מרגישה שאת עיקר עבודתי אני עושה כנציגת הפורום באקדמיה. התנדבתי להיות חברת ועדה בטקס פרסי הטלוויזיה וביחד עם חבריי להנהלת האקדמיה, יצרנו קטגוריה חדשה בכדי להגן על האינטרסים של הדוקו הקלאסי – סוגה עלית. נלחמתי כדי להוציא סדרות כמו 'אבודים' שהתחרתה במשך 6 שנים בקטגוריה של סדרת תעודה, והעברתי אותה לקטגוריה חדשה בשם עובדתית. למעשה יצרנו קטגוריה חדשה, נפרדת לכל סדרות הרייטינג (המתמחים, בייבי בום שעליה היה מאבק עיקש להוציאה מהתעודה) והאמת לדעתי יש לכולן מקום! זה נהדר שהדוקו מצליח לתפוס נתח נכבד מתרבות הרייטינג. וכאן המקום שלנו להשפיע על המערכת מבפנים וגם על יוצרים צעירים בתחילת דרכם.
קורות חיים >>
רפאל בלולו
אחרי שנה מלמדת ומלאה בתכנים חדשים שאליהם נחשפתי במהלך חבורתי בהנהלת הפורום, לצד מאבקים שנעשו ופרטים על רגולציה ויחסי הכוח בשוק, אני מרגיש שהשנה השנייה חשובה ומשמעותית יותר בעבור יוצרים המעוניינים לקחת חלק בעשייה למען קהילת היוצרים כולה. בשנה הזו עדיין ארצה שנחזק את הקשר בין קהילות שונות בישראל לבין הקולנוע התיעודי דרך הפצה ושיתופי פעולה. למצוא את הדרך הזו זה לא דבר קל, אבל התקווה היא שדרך שיתופי פעולה נוכל לקדם ולו במעט את החשיפה של הקולנוע התיעודי לישראלים רבים. לצד זה, פרויקט חשוב וארוך טווח שהתחלתי לקדם בשיתוף פעולה עם חברי וחברות ההנהלה קשור בארכיון הקולנוע התיעודי הישראלי. פרויקט עצום ורב פוטנציאל שמצריך עבודה משותפת על הקרנות, עם הסינמטקים ומוסדות הקולנוע השונים בארץ.
הפרויקט הזה, מעבר לחשיבותו הארכיונית וחשיבותו ליוצרים/ות עצמם/ן, הוא גם פוטנציאל ליצירה של תוכן חדש על בסיס פלטפורמות דיגיטליות שיעזור לתת חיים לחומרים שנפלו ולהנגיש את הנושאים הרבים והמורכבים שהקולנוע התיעודי בישראל עוסק בהם אל קהל דינמי ורחב. בהצלחה לכל המשתתפים/ות.
קורות חיים >>
רחל לאה ג׳ונס
אני מאמינה בקולנוע דוקומנטרי כמדיום לדבר אל ועל העולם שבו אנחנו חיים. אני מאמינה שההגדרה "קולנוע דוקומנטרי" מכילה מנעד רחב של יצירות non-fiction, שבמגוון תוכני וצורני יש כוח, ושכיוצרים הפועלים באותו שדה עלינו להיות סולידריים זה לזה. אני מאמינה בצדק חברתי, פוליטי, כלכלי, תרבותי וחלוקתי, כלומר, בחברה שמפגינה יחס חיובי כלפי הקהילות שאנו מרבים לתעד, ובחברה שרואה ערך גם בתיעוד כשלעצמו; חברה שרואה ב-storytelling הכרח קיומי, במיוחד אם הטקסט הוא ביקורתי. אני מאמינה שאנחנו עובדים על ציר האקטיביזם-אמנות-עיתונות ושכמו כל אזרח אף אנו זכאים לחופש ביטוי, תנועה וגישה (לאנשים, מקומות ומידע). אני מאמינה שגם אם מעמדינו התערער באחרונה, עלינו לקחת בחשבון גם את עמיתנו החיים, עובדים ויוצרים על אותה אדמה, בתנאים קשים פי כמה. אני מאמינה שתוך כדי המאבק שלנו על זכויותינו להתפרנס בכבוד וליצור בבטחה, עלינו להיות סולידריים עמם במאבקיהם למימוש זכויות אזרח ואדם בסיסיות. אני חברה בפורום זה כ-15 שנה. נתמכתי בו ותמכתי בו. לא הייתי רוצה לראות את פורום היוצרים הדוקומנטריים נעלם או נאלם ולכן אני מרגישה צורך להגביר מעורבות ולתת יותר. כי אני מאמינה במה שאנחנו עושים.
קורות חיים >>

                                                                          

  03-6966299
 סינמטק תל אביב 
 ת.ד 20337 מ.6120202