בית המשפט קבע כי יש לראות פניה שנועדה למנהל הארנונה כמי שהתקבלה על ידו גם אם הגיע לעובד ציבור אחר
עמ"נ 66471-01-17 סייג נ' מנהל הארנונה עיריית תל-אביב-יפו
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
בפני כבוד השופט שאול שוחט,27.9.17
עסקינן בערעור על החלטת ועדת הערר שדחתה על הסף בקשה לביטול הליכי אכיפה וגביה. המערער טען בועדת הערר כי פנה שלש פעמים למנהל הארנונה כשרק לפניה האחרונה מנהל הארנונה השיב לה, ועל כך טען המערער כי בהיעדר מענה להשגה זו תיחשב כאילו התקבלה על ידי המשיב. ועדת הערר דחתה את הערעור וקבעה כי אותן בקשות לביטול הליכי אכיפה וגביה אינן בגדר "השגה". עוד קבעה ועדת הערר כי מנהל הארנונה לא היה מחויב לענות להשגות מה גם שטען כי שתי הבקשות הראשונות לא נשלחו למנהל הארנונה. בנוסף בקשות אלו הוגשו כשנתיים לאחר שנודע למערער על החוב ולכן הוגשו בשיהוי ניכר ולא כדין. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע, כי גם אם הפניה לא הייתה למנהל הארנונה, אין לדחות אותה מטעם זה, שכן מצופה מהגורם בעירייה שקיבל אותה, להפנותה לגורם הנכון, חובה החלה מעצם תפקידו כעובד ציבור ומאחריותו כלפי הציבור. בית המשפט אף קבע כי עיון בתוכן הפניה מלמד כי מדובר בהשגה כדין בטענת אינני מחזיק, אך היות והבקשות הוגשו בשיהוי ניכר אין לקבל את ההשגות במלואן כאילו התקבלו על ידי מנהל הארנונה. עם זאת, בנסיבות העניין יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המערער לדיון לפני מנהל הארנונה, מבלי שמנהל הארנונה יוכל לטעון טענות שיהוי זאת בגלל שבתשובתו הראשונה לא העלה טענה זו.

 https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-17-01-66471-780.htm