הסיווג הזול ביותר לנכס ריק הינו מחסן וזאת גם אם אינו מופיע כייעוד עיקרי
עת"מ 46239-04-14; עמ"נ 46043-04-14 ליאו בל (1986) בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

בפני כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן 3.3.17
השאלה הנדונה בערעור היא האם הסיווג הזול ביותר האפשרי לנכס העותרת הוא סיווג שיורי כמשרדים כפי שקבעה ועדת הערר, או שמא, כטענת העותרת ניתן לסווג את הנכס כולו בסיווג של מחסן. העותרת טוענת כי היות ומדובר בנכס ריק יש לחייבו לפי הסיווג הזול ביותר האפשרי לפי ייעודו. ועדת הערר קבעה כי כדי לסווג את הנכס כולו כמחסן, יש צורך כי המחסן ישמש בית עסק עיקרי. זאת בהתאם לתוכנית המתאר אשר השימושים המותרים בנכס הינם: בנקים, אולמות תצוגה, סוכנויות, חברות ביטוח, משרדים ותכליות דומות שתאשר הועדה המקומית. ועדת הערר קבעה כי התכנית אינה קובעת ייעוד של מחסנים כשימוש עיקרי לנכס, בשימוש הנלווה כמשרד ולכן אין מקום לסווג את הנכס כמחסן. בית המשפט לא קיבל את עמדת ועדת הערר וקבע כי אין כל נימוק לכך שלא ניתן לסווג נכס כמחסן לצרכי ארנונה. אין צורך שהשימוש כמחסן יופיע מפורשות בתוכנית המתאר בכדי שניתן יהיה להכיר במחסן כבסיווג חוקי. לכן השימוש כמחסן הינו אחד הייעודים התכנוניים החוקיים גם אם בשל היותו שימוש נלווה ולפיכך הסיווג הזול ביותר האפשרי, לצורך חיוב הנכס בארנונה כנכס ריק הוא הסיווג כמחסן. בית המשפט לא דן בסוגיית בחינת הסיווג לפי היתר הבניה או לפי התב"ע מאחר וסוגיה זו לא נדונה וממילא מצויה בדיון בבית המשפט העליון בימים אלו בתיק המנוהל על ידי משרדנו.
https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-14-04-46043-175.htm