תא"מ 25903-02-15 עירית נתניה נ' לביא ואח'
בבית משפט השלום בנתניה
כב' הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון, 1.1.17
המדובר בתביעה העוסקת בחוב ארנונה שהגישה העירייה כנגד בעל מניות בחברה שהינה בעלת הנכס. לטענת העירייה, עצם העובדה כי בעל המניות הורשע בכתב אישום של בניה ללא ההיתר, מובילה למסקנה כי הוא היה המחזיק בנכס בשנות החוב. הנתבעים כפרו בהחזקת הנכס, ולטענתם, מאז בנייתו ע"י החברה, ועד היום, החברה מחזיקה בו, וכי החברה הינה ישות משפטית נפרדת, ואין להחיל את חובותיה עליהם. לאחר ששמע את עדויות וטענות הצדדים קבע בית המשפט כי הרישום שבוצע ע"י מחלקת הארנונה בהסתמך על אירועים שונים, לרבות כתבי האישום גזר הדין, לא כולם מצביעים בדווקנות על זהות המחזיק בנכס. במהלך ההליך, אישרה עדת התביעה, שהיא מנהלת אגף ההכנסות בעירייה, כי נעשים רישומים על סמך זיכרון, הסקת מסקנות, או בהסתמך על מצב תיאורטי שאינו מוכחש, ולכן המדובר ברישומים פסולים, וקל וחומר שאינם יכולים לשמש תשתית מבוססת לקביעת ממצאים משפטיים.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את החזקת הנתבעים בנכס נשוא התביעה לתקופת התביעה.