היי ,
יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שבו כולם עוצרים. התנועה בכבישים, עוצרת גם קדחת הקניות והבילויים - נוצר מין שקט שמאפשר לנו להתבונן פנימה.
מעין מרחב טבעי לחשבון נפש – לא רק ביחס למקום או לאנשים אחרים, אלא גם ביחס לעצמנו.
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז, ל׳).
מדובר לא רק על הבעת סליחה המופנית החוצה, אלא על טיהור פנימי - הזדמנות להשיל שכבות ישנות ולפנות מקום לחדש.
הילדות כמפתח להבנת המיניות שלנו: רבים מאתנו נושאים בתוכנו זיכרונות ילדות: דפוסים בהם נהגו הורינו, אחינו הגדולים, ולפעמים נציגי המשפחה המורחבת – שקשורים ישירות לאופן שבו אנחנו תופסים וחווים מיניות בבגרות: הערות שליליות, ולעיתים מקטינות ומעליבות, על הגוף שהוטמעו בנו. שתיקה או מבוכה סביב נושאי מיניות ואינטימיות בבית.
מבטים של בושה ואשמה ברגעים אינטימיים.
הסתרה והחבאה של מחוות אהבה ומיניות בין הורינו.
או להפך – חוויות של קרבה, קבלה וביטחון.
מחקרים מראים שוב ושוב את הקשר הזה:
“חוויות מוקדמות בילדות, חיוביות או שליליות, הן בעלות השפעה מתמשכת על תפיסות מיניות ותפקוד מיני בבגרות” (The Impact of Childhood Experiences on Sexual Behaviours and Intimate Relationships, 2023).
מחקר נוסף מצא כי טראומות מיניות בילדות “קשורות באופן ישיר למצוקה מינית, דיכאון וקשיי קרבה בבגרות” (Frontiers in Psychiatry, 2024).
כלומר – מה שלמדנו וחווינו בילדות על גוף, בושה ואהבה ממשיך ללוות אותנו גם היום.
| 
