"מזווית אחרת", ראש השנה תשפ"ו 2025 |
|
|
|
קבוצת פשר יועצים לניהול ומגזין "סטטוס"
מאחלים לכם שנה טובה !
|
|
|
|
משפחת פשר היקרה, שותפים וחברים יקרים,
בראש השנה הזה, אנו עוצרים לרגע לומר תודה גדולה לכל משפחת פשר המורחבת לדורותיה – ולכל השותפים לעשייה בארץ ובעולם. הנחת הגדולה ביותר עבורי היא לראות את כל בני ובנות המשפחה, בכל הגילים, עובדים יחד בפרויקטים חדשניים ומאתגרים – גם בתקופה לא פשוטה – מתוך שותפות אמיתית, יצירתיות ואמונה בדרך. בשם כולנו, אני שולחת ברכות חמות לשנה החדשה: שנה של בריאות ובשורות טובות, שנה של חדשנות, התחדשות וצמיחה. מי ייתן וכולנו נמשיך ליצור יחד עתיד טוב יותר – לנו, למשפחותינו ולחברה כולה.
חג שמח ושנה טובה! שלכם באהבה והערכה,
עדנה פשר
|
|
|
|
יזמים ומנהלים יקרים,
שנה חדשה בפתח - ושוב אנו מוצאים את עצמנו במציאות לאומית מאתגרת, בעיצומה של מלחמה, כשיקירינו החטופים עדיין אינם בבית. התקופה הזו מזכירה לכולנו עד כמה החיים רוויים בחוסר ודאות ובמורכבות, וכמה חשוב לפתח את היכולת לשהות בתוכה, להגיב במהירות ובתבונה - ולצמוח.
זוהי גם ליבת העבודה שלנו עם מנהלים וארגונים: לא רק להגיב למורכבות, אלא גם להפוך אותה להזדמנות. ללוות עסקים ומנהלים בגיבוש אסטרטגיות שמאזנות בין חשיבה ארוכת טווח לבין תגובה מהירה לשינויים. לעזור בבניית חוסן ארגוני שמאפשר לארגונים לא רק לשרוד אלא גם לפרוח. השנה המשכנו גם בליווי עסקים משפחתיים - זירה מרתקת שבה אישי ועסקי משתלבים זה בזה ודורשים רגישות לצד ראייה רחבה.
לצד האתגרים, היו השנה גם הישגים מרגשים: סיימנו שני פרויקטים משמעותיים עם האיחוד האירופי - TRUST ו-ECOSTEAM; השקנו אתר מחודש; הרחבנו פעילות בקורסים במכללות ובאוניברסיטאות; ואנו בעיצומן של ההכנות לאקתון הגדול שלנו, שייערך ב-1.12 ויאחד קהילות ורעיונות סביב חדשנות ועתיד.
על חלק מהעשייה המרגשת שלנו תוכלו לקרוא גם בהמשך הניוזלטר.
אני מאחלת לכולנו שנה בריאה וטובה, מלאה בהצלחות והגשמות – אישיות ועסקיות. שנה שבה נמשיך לקדם, לחדש וליצור יחד, ומתוך תקווה עמוקה שהחטופים ישובו במהרה לביתם.
שלכם,
עדי סרנגה
מנהלת פרוייקטים ויועצת לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' Adi@pasher.co.il
|
|
|
|
תכנון אסטרטגי 2026: מה התחדש ומה מחייב חשיבה חדשה?
ד"ר עדנה פשר |
|
|
|
תכנון בעולם של חוסר ודאות מאז שנות ה־80 עבר התכנון האסטרטגי דרך ארוכה: מניתוחי SWOT, דרך המודלים של פורטר, ועד ל־Balanced Scorecard של קפלן ונורטון. כולם ביקשו לספק לארגונים מסגרת לחשיבה ארוכת טווח. אבל במציאות הנוכחית, שבה השינויים מתרחשים בקצב מסחרר, כלים אלה לבדם כבר אינם מספקים.
כפי שכתבתי בהקדמה למהדורה העברית של ספרו של מינצברג ספארי אסטרטגיות: “אסטרטגיה איננה תכנית מגירה; היא בראש ובראשונה יכולת הסתגלות מתמדת”. אמירה זו נכונה היום יותר מתמיד. תכנון אסטרטגי לקראת 2026 מחייב לא מסמך חתום וסטטי, אלא מערכת חיים דינמית, שמבוססת על חוסן, למידה ויכולת הסתגלות.
חמשת החידושים המרכזיים בתכנון אסטרטגי לקראת 2026
1. בינה מלאכותית כמנוע ליבה
בינה מלאכותית (AI) כבר איננה כלי עזר בלבד – היא חלק אינטגרלי מהחשיבה האסטרטגית. ארגונים מובילים משלבים מערכות מבוססות Generative AI בסימולציות תרחישים, בזיהוי מגמות ובהערכת הסתברויות.
הטעות הנפוצה ביותר של מנהלים היא להשקיע יותר מדי באלגוריתמים ומעט מדי בשינוי הארגוני. , ההמלצה היום היא 10% אלגוריתמים, 20% דאטה, ו־70% ניהול שינוי. במילים אחרות – האתגר איננו טכנולוגי בלבד, אלא תרבותי וניהולי.
במחקרים נמצא, שיותר מ־75% מהמנהלים כבר משתמשים ב־AI מספר פעמים בשבוע, אך רק מחצית מהעובדים בדרגי הביצוע נחשפים לכלים אלה. המשמעות: התכנון האסטרטגי חייב לגשר על פער השימוש ולשלב את כל שכבות הארגון.
2. עולם רב־קוטבי – מעבר מהקו הישר לעץ הסתברויות
העולם שבו אנו פועלים כבר איננו מנוהל על ידי מעצמה יחידה או מערכות יציבות. המלחמות האזוריות, בריתות כלכליות חדשות, וגלי הסחר העולמיים יוצרים מציאות רב־קוטבית.
במקום תחזית ליניארית אחת, התכנון האסטרטגי נדרש כיום לבנות עץ הסתברויות – תרחישים חלופיים עם הסתעפויות מרובות. כפי שכתבתי בעבר ב־סטטוס: “המורכבות איננה אויב; היא המציאות עצמה. עלינו ללמוד לחשוב בתרחישים ולא בקווים ישרים”.
3. קיימות וחוסן – אסטרטגיה רב־ממדית
לא עוד תכנון הממוקד ברווח בלבד. הקיימות וה־ESG נכנסים ללב האסטרטגיה מחקרים משנה זו מראים שיותר מ70% מחברות ה־S&P 500 כבר משלבות מדדי ESG כחלק מהתכנון האסטרטגי, ולא רק כחובת דיווח.
המשמעות: תכנון ל־2026 חייב לכלול שאלות של קיימות, אחריות חברתית ואתיקה טכנולוגית. לא רק “איך נרוויח?”, אלא “איזה ערך ניצור לחברה, לקהילה ולעולם?”.
4. תכנון מבוסס יכולות ליבה (Core Competencies Planning)
ארגונים מבינים שהמבנים הפורמליים חייבים להשתנות מהר, אבל יכולות הליבה, ידע הליבה הוא לב היתרון התחרותי. היכולת ללמוד במהירות, לעבוד בשיתופי פעולה גלובליים, ולשלב טכנולוגיה עם אתיקה – אלה הנכסים האמיתיים.
כפי שכתבתי בעבר: “הון אנושי והון ידע אינם תוצאה – אלא תשתית לתכנון”. מדידת היכולות וההשקעה בהן הופכות לאבן יסוד באסטרטגיה.
5. מחזורי תכנון דינמיים – Rolling Strategy
חזונות לעשור קדימה מפנים מקום למחזורי תכנון מתגלגלים של 18–24 חודשים. תכנית אסטרטגית. שאינה נחתמת אלא נבחנת מחדש באופן שוטף.
במאמרי חדוות השחרור בניהול כתבתי כי “שחרור אמיתי מגיע מהוויתור על אשליית השליטה”. מחזורי התכנון החדשים מבטאים בדיוק גישה זו: פחות שליטה נוקשה, יותר גמישות ויכולת תגובה.
6. מדידת ההון האינטלקטואלי – הנכסים האמיתיים של הארגון
הנכסים החשובים ביותר של הארגון – ידע, מערכות יחסים, תרבות וחדשנות – אינם מופיעים במאזן הכספי. מדידת ההון האינטלקטואלי מאפשרת להפוך נכסים בלתי מוחשיים לנכסים מניעים.
כפי שהדגשתי בספרי יחד עם ד״ר טוביה רונן ב־The Complete Guide to Knowledge Management: “ניהול ידע הופך לאסטרטגי רק כאשר הוא נמדד”.
לייף אדווינסון, שותפי לכנס הראשון לניהול ידע בישראל, אמר כבר בשנות ה־90: “What gets measured gets managed.” ב־2026, המדידה של הנכסים הבלתי מוחשיים אינה תיאוריה בלבד – כלים מבוססי דאטה מאפשרים לחבר את מדידת ההון האינטלקטואלי ישירות אל שולחן התכנון האסטרטגי.
7. APD – Adaptive Positive Deviance: חדשנות מתוך השטח
APD – Adaptive Positive Deviance הוא מרכיב חדשני בתכנון אסטרטגי. במקום להתמקד בחולשות או לחקות את “הטובים ביותר”, הגישה מתמקדת באותם אנשים או יחידות בארגון, שכבר היום פועלים אחרת – ומשיגים תוצאות יוצאות דופן למרות אותם תנאים.
מרכיב ה־Adaptive מוסיף ממד קריטי: לא רק לזהות התנהגויות חריגות חיוביות, אלא להתאים אותן להקשרים משתנים ולהפוך אותן לבסיס ללמידה אסטרטגית.
מחקרים שפורסמו ב־Harvard Business Review מראים שארגונים שמטמיעים Positive Deviance מקצרים את הזמן מהזיהוי לפתרון בכ־30% לעומת שיטות מסורתיות. עבור מנהלים ב־2026, מדובר במנגנון שמייצר חדשנות מהשטח ולא מהמטה בלבד. בישראל ניתן היה לראות זאת במערכות בריאות שליווינו שהתמודדו עם הקורונה: בתי חולים שאימצו פרקטיקות שצמחו מהשטח – פרוטוקולים קליניים גמישים, שימוש יצירתי במשאבים – הצליחו להרחיבן ולהטמיען בקנה מידה ארצי. גם ערים חכמות, כמו תל־אביב וחיפה הובילו מודלים של תכנון מבוסס דאטה בזמן משבר הקורונה – דוגמה לתכנון מתגלגל ודינמי. גם עסקים משפחתיים בתהליכי תכנון אסטרטגי לקראת 2026 אינם מתמקדים בניהול נכסים, אלא בפיתוח יכולות בין־דוריות של דיאלוג, גישור ולמידה. וברמה לאומית - בתחום הסייבר ישראל יצרה יתרון תחרותי גלובלי באמצעות השקעה ביכולת ליבה אסטרטגית אחת – מומחיות בסייבר – שהחלה כאיתור חריגות חיובית והפכה לנכס לאומי. לסיכום,תכנון אסטרטגי לקראת 2026 הוא מערכת חיים זמישה - זריזה וגמישה: בינה מלאכותית כיכולת ליבה,תרחישים הסתברותיים, קיימות וחוסן (כושר התאוששות מהיר) כיתרון תחרותי, תכנון מבוסס יכולות, מחזורי תכנון מתגלגלים,מדידת ההון האינטלקטואלי, חריגות חיובית מותאמת APD כחדשנות מהשטח. כפי שכתבתי כבר בעבר ב־סטטוס: בעולם מורכב, המנהיגות האמיתית איננה להימנע משינויים – אלא להעמיק את הדיאלוג בתהליכי ניהול השינויים. זוהי הקריאה שלי לכם המנהלים לקראת שנת 2026: להפסיק לחשוב על תכנון אסטרטגי כאירוע חד־פעמי, ולהתחיל לנהל אותו כתהליך מתמשך של למידה, דיאלוג והתאמה. כך ניתן להפוך את האסטרטגיה מכלי ביורוקרטי לכלי של יצירת ערך, חוסן וחדשנות – לארגון ולחברה כולה.
מקורות: ● Mintzberg, H. Strategy Safari (מהדורה עברית – הקדמה מאת עדנה פשר).
● Kaplan, R. & Norton, D. The Balanced Scorecard.
● Kahneman, D. Thinking, Fast and Slow.
● Edvinsson, L. Intellectual Capital: Realizing Your Company’s True Value by Finding Its Hidden Brainpower.
● Pasher, E. & Ronen, T. The Complete Guide to Knowledge Management (2011
● Pasher, E 2025), “חדוות השחרור בניהול”, סטטוס.
edna@pasher.co.il
|
|
|
|
"דור ההמשך מדבר" – תובנות מהפאנל בכנס DC Finance |
|
|
|
לאחרונה השתתפנו בכנס השנתי של DC Finance בבורסה לניירות ערך בתל אביב. במסגרת הכנס הנחיתי פאנל מיוחד בנושא "דור ההמשך בעסקים משפחתיים – מבפנים ומבחוץ". בפאנל לקחו חלק שלי נאור, מנכ"לית שותפה ואחראית על תחום השיווק והמכירות בקל בידוד, ועמרי זליג, מנהל תחום פיתוח עסקי בחברת שמשון זליג. שתי החברות נמצאות בתהליכי שינוי וצמיחה, ואנו בקבוצת ד"ר עדנה פשר זוכים ללוות אותן מקרוב. השיחה נגעה בשאלות שמעסיקות כל עסק משפחתי: איך נראית הכניסה של הדור הצעיר לעסק? איך מאזנים בין יחסים אישיים לבין אחריות מקצועית? מהי החוזקה הכי גדולה של עסק משפחתי – ומה המחיר שלה? ואיך דואגים להמשכיות עסקית לצד שמירה על יחסים משפחתיים בריאים? התובנות שעלו מהפאנל היו בהירות מאוד ויישומיות: כניסה לעסק משפחתי דורשת תהליך קבלה מסודר ולא הנחה ש"זה מובן מאליו". הפרדה בין הבית לעסק היא כמעט בלתי אפשרית – אבל אפשר להציב גבולות ולבנות מנגנונים שמונעים חיכוכים מיותרים. כוחו של העסק המשפחתי טמון באמון ובמחויבות שאין להם תחליף – אך הם עלולים גם לייצר עיוורון כלפי בעיות. הדור הצעיר מבקש להביא חדשנות וחשיבה רעננה, לצד כבוד למסורת ולדרכו של דור המייסדים. הפאנל היה כן, חי ובגובה העיניים – כזה שלא מסתפק בסיסמאות, אלא מציף את המורכבות לצד ההזדמנות הגדולה. ליווי מקצועי – המפתח להמשכיות
הפאנל חיזק את מה שאנחנו פוגשים מדי יום בעבודתנו: עסקים משפחתיים הם נכס ייחודי, אך נדרשים בהם כלים, תהליכים והכוונה כדי לשמור על האיזון בין המשפחה לעסק. כאן בדיוק נכנס הליווי שלנו – בניית שיח בין־דורי, ניהול תהליכי מעבר חלקים, והפיכת החיבור המשפחתי למנוע צמיחה ולא למקור קונפליקט.
אם גם העסק שלכם מתמודד עם שאלות של דור ההמשך, נשמח לשוחח וללוות אתכם במסע הזה. |
|
|
|
ECOSTEAM: מסיימים בגאווה פרויקט בינלאומי פורץ דרך לחינוך לקיימות
|
|
|
|
בימים אלו אנו מסיימים בגאווה ובהתרגשות את פרויקט ECOSTEAM – מיזם חינוכי בינלאומי, שזכה למימון מהאיחוד האירופי (Erasmus+), ושם לו למטרה להכניס חינוך לקיימות למערכת החינוך דרך מקצועות ה-STEAM (Science, Technology, Engineering, Arts & Mathematics), בשיטות חדשניות ועתירות השראה. לצד שותפים מ-6 מדינות אירופיות, היה לנו הכבוד להוביל את ההשתתפות הישראלית בפרויקט באמצעות ISCI – המכון הישראלי לערים חכמות, ובשיתוף פעולה יוצא דופן עם חברת מקורות, ועם תיכון הולץ חיל האוויר בתל אביב. במהלך הפרויקט, יישמנו בישראל פיילוט חינוכי חדשני שהתבסס על למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בשיתוף מומחים ממקורות, שנפגשו עם התלמידים וליוו אותם בפיתוח פתרונות אמיתיים לאתגרי מים עירוניים. לצד הלמידה הטכנולוגית, הפדגוגיה שילבה עקרונות מתוך גישת OWOC – Our World Our Classroom, שמעודדת מעורבות אזרחית, חשיבה ביקורתית, ושיתוף פעולה בין-תחומי.
הפיילוט כולו היווה חוויית למידה ייחודית, משמעותית ומרגשת – הן לתלמידים והן לצוותים המלווים. גולת הכותרת הייתה זכייתם של תלמידי תיכון הולץ במקום השני בתחרות האירופית של פרויקט ECOSTEAM – בזכות הרעיון למיזם מרשים שהציגו בנושא קיימות. התלמידים הוזמנו להשתתף בטקס הפרסים החגיגי שנערך במסגרת כנס Didacta בפירנצה, איטליה, וזכו להציג את עבודתם מול עשרות נציגים מרחבי אירופה.
אנו גאים במיוחד על תרומתנו לפיתוח המתודולוגיה של הפרויקט כולו, שבמסגרתה שילבנו למידת STEAM עם מודלים יישומיים של PBL, מתוך ניסיון רב שנים בהובלת חדשנות בלמידה.
הפרויקט כלל גם פיתוח של מערכי שיעור מתקדמים, בניית ספריית משאבים דיגיטלית, תחרויות נוער, סדנאות למורים, וכתיבת ספר הנחיה בינלאומי.
זוהי הזדמנות מצוינת להודות מכל הלב לכל השותפים שלקחו חלק: תלמידי ותלמידות הולץ חיל האוויר, חברת מקורות – על התמיכה, ההובלה והליווי לאורך כל הדרך, הצוותים הפדגוגיים – ובראשם דב רוכמן ואורית להב על ההובלה החינוכית, מנהלת בית הספר שרית מלמד – על התמיכה והאמון, והשותפים שלנו מהאיחוד האירופי על שיתוף הפעולה הפורה. הפרויקט אולי הסתיים – אבל הידע, הכלים והקשרים שנבנו במסגרתו ממשיכים אתנו הלאה. למידע נוסף על הפרויקט כולו: 🌐 אתר הפרויקט הרשמי – ECOSTEAM |
|
|
|
ד"ר עדנה פשר ועדי סרנגה מציגות בכנס ערים חכמות במיאמי |
|
|
|
אנחנו שמחות לשתף שד"ר עדנה פשר ועדי סרנגה יציגו השנה בכנס Smart City Expo Miami 2025, אחד מהאירועים המרכזיים בעולם בתחום הערים החכמות. ההרצאה שלנו, “Smart Cities Need Smart Trust”, מתבססת על תובנות מפרויקט המחקר האירופי TRUST, שעסק בארבע השנים האחרונות בשאלה קריטית: איך משלבים אמון כתשתית מרכזית בערים חכמות.
במסגרת הפרויקט עבדו מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות וארגוני חדשנות מ־7 מדינות באירופה ובישראל. אנחנו, קבוצת ד"ר עדנה פשר, הובלנו את משימת בניית הקהילות – יצירת מודלים של Community of Communities, קהילות משתפות ומחוברות שמחזקות את האמון בין אזרחים, טכנולוגיה ורשויות.
לשם כך שלחנו 14 חוקרים צעירים ל־5 מדינות שותפות, לתקופות שטח מצטברות של כ־20 חודשים. הם עבדו עם קהילות מקומיות, קיימו עשרות מפגשים ו־Knowledge Cafés, ויצרו שיתופי פעולה שהניבו פרויקטים פורצי דרך. |
|
|
|
בהרצאה במיאמי נציג סיפורים מהשטח – למשל “ספריית הדברים” בטורינו, שבה תושבים משתפים ציוד ואלקטרוניקה באמצעות פלטפורמה מבוססת בלוקצ’יין, ו־DECIDE Madrid, פלטפורמת דמוקרטיה דיגיטלית ששילבה מנגנוני תמרוץ חדשניים להגברת השתתפות אזרחית.
המסר שלנו ברור: עיר חכמה אמיתית לא נבנית רק על טכנולוגיה, אלא על אמון. בלי אמון – מערכות מתקדמות יישארו ריקות. עם אמון – נוצרות ערים פתוחות, משתפות ומחוברות באמת.
הפרויקט הסתיים לאחרונה, ואנחנו נרגשות להציג את התובנות במיאמי – ולשתף פעולה עם ארגונים, רשויות ויזמים שמעוניינים לעצב איתנו את הדור הבא של ערים חכמות.
📅 ההרצאה תתקיים באוקטובר הקרוב. נשמח לראות אתכם בכנס ולהמשיך לחשוב יחד איך בונים ערים חכמות עם אמון חכם. 🔗 לפרטים נוספים ולהרשמה: SmartCityExpoMiami.com
|
|
|
|
כך נראה העתיד: בינה מלאכותית ותרבות ארגונית נפגשות |
|
|
|
בכנס HR ישראל שהתקיים לאחרונה, העברנו - לימור מוצניק, יועצת ארגונית בכירה ושותפה בקבוצת ד"ר עדנה פשר, ואני, ומנהלת פרויקטים בקבוצה - הרצאה שעסקה בשאלה שמעסיקה כיום כל מנהלת משאבי אנוש, יועץ, ומנהיג ארגון: איך מטמיעים AI מבלי לאבד את האנושי? ההרצאה שלנו, שכונתה "בינה, אנושיות ומה שביניהן" בחנה את המפגש המורכב והמרתק בין Generative AI (GAI) לבין תרבות ארגונית, ערכים ניהוליים ותחושת שליטה. לא מדובר רק בטכנולוגיה - אלא בשינוי תפיסתי.
למה זה נושא בוער כל כך?הנתונים מדברים בעד עצמם: 92% מהחברות מתכננות להגדיל את השקעתן ב-AI בשנים הקרובות, אבל 74% מהן מתקשות להפיק ערך מהמהלך (McKinsey, 2025). מה שחוסם ארגונים הוא לא רק קוד או מחשוב - אלא תרבות, פחד, והיעדר אסטרטגיה אנושית-ניהולית ברורה. אז מה עושים? שיתפנו ארבעה עקרונות יישומיים להובלת תהליך בריא של הטמעת AI בארגון:
1. לחזק את תחושת השליטה - AI הוא יועץ, לא תחליף. ההחלטה בידיים אנושיות.
2. לשמור על פשטות ונגישות - לדבר בשפה של הארגון, לא בשפת המתכנתים.
3. להעצים את המנהלים - לשלב אותם בתהליך, לא לעקוף אותם.
4. לקשר לערכים קיימים- כמו דיוק, מהירות, קבלת החלטות איכותית.
התובנה המרכזית: לא חייבים לקפוץ למים העמוקים ביום אחד – אפשר להתחיל בקטן, ולחגוג הצלחות קטנות שמביאות אימפקט אמיתי.
רוצים להתחיל – אבל לא בטוחים איך?
אנחנו בקבוצת ד"ר עדנה פשר מלווים ארגונים בתהליכי חשיבה, למידה והטמעה של AI מתוך מבט ניהולי, אסטרטגי ואנושי. נשמח להגיע גם אליכם – לסדנה, פיילוט, חשיבה משותפת או ייעוץ מותאם. 📩 ליצירת קשר ולמידע נוסף:
adi@pasher.co.il
העתיד כבר כאן. עכשיו הזמן להנהיג אותו – בחוכמה.
|
|
|
|
האקתון אלברט איינשטיין 2025 - ההרשמה נפתחת בקרוב מיכל וידוצ׳ינסקי |
|
|
|
ב־1 בדצמבר 2025 יתקיים בפעם החמישית ברציפות האקתון אלברט איינשטיין לחדשנות בחינוך - אירוע ייחודי מסוגו, הפתוח לכולם ומתקיים במתכונת מקוונת כדי לאפשר השתתפות מכל רחבי הארץ. ההאקתון נולד מתוך דאגה לעתיד מערכת החינוך והחשש שמיזמים חינוכיים חדשניים ייעלמו בלי לקבל במה אמיתית. בדיוק לשם כך ייסדה ד”ר עדנה פשר את ההאקתון: מרחב שבו רעיונות חדשים יכולים לפרוץ קדימה, לקבל השראה ולהפוך לצעד ראשון לשינוי אמיתי. בכל שנה מצטרפים מורים, יזמים, סטודנטים ואנשי חינוך מכל רחבי הארץ, וביחד צומחים מיזמים שמראים שחדשנות בחינוך אפשרית כשמאחדים כוחות - כי רק ביחד נצליח.השנה נפתחו ארבעה מסלולים חדשים, שכל אחד מהם מתמקד באתגר מהותי בחינוך: חינוך פיננסי - פיתוח כלים ותוכניות להקניית מיומנויות לניהול נכון של כסף, תכנון עתידי וקבלת החלטות כלכליות מושכלות בקרב ילדים ובני נוער. חינוך בלתי פורמלי - יצירת מיזמים ויוזמות שמחברות בין מסגרות קהילתיות, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים ומסגרות אחר הצהריים, כדי לטפח ערכים של שייכות, מנהיגות ואחריות אזרחית. AI בחינוך - חקירת הדרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה להפוך לכלי משמעותי בלמידה, בהוראה ובהעצמת תהליכי חשיבה ויצירה. חינוך לקיימות - פיתוח יוזמות חינוכיות שמקדמות מודעות סביבתית, אחריות אקולוגית ופתרונות מעשיים לאתגרי הקיימות של המאה ה־21. אחורי ההאקתון עומדים קבוצת ד"ר עדנה פשר, יחד עם שותפים אקדמיים, רשויות מקומיות, גופים עסקיים וחברתיים. בין השותפים המובילים שלנו: קרן רש"י, M POWER, ד״ר פנינית ופיני כהן, Navitas Petroleum, בית ברל, רשת עמל ועוד רבים אחרים. ההרשמה תיפתח ב־16 באוקטובר 2025. זו ההזדמנות לקחת חלק בקהילה הולכת וגדלה של חדשנות חינוכית – ולבנות יחד פתרונות שיכולים להפוך את מערכת החינוך למרחב יצירתי, רלוונטי ומשפיע יותר. לפרטים נוספים ולהרשמה עם פתיחת ההרשמה: www.hackathonalberteinstein.com
*מיכל וידוצ׳ינסקי היא מנהלת פרוייקטים בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' |
|
|
|
האתר החדש של קבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' - עולה לאוויר |
|
|
|
אנחנו שמחים וגאים להשיק את האתר החדש של קבוצת ד"ר עדנה פשר, אתר חדש שמאגד את כל הידע והעשייה שלנו במקום אחד. האתר נבנה מתוך מחשבה עליכם - מנהלים, חוקרים, אנשי חינוך, עסקים משפחתיים, יזמים ושותפים בארץ ובעולם ומאפשר הצצה נוחה ומעמיקה לעשייה שלנו לאורך עשרות שנים, לצד תכנים חדשים ועדכניים. תחומי הליבה שלנו באתר הם : מחקר בעולם הארגוני - מחקר איכותני וכמותי כמנוע לשינוי, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים עם האיחוד האירופי בתחומי חינוך, ערים חכמות, קיימות ועוד. ייעוץ ארגוני ואסטרטגי - ליווי הנהלות ומנהלים בתהליכי שינוי, צמיחה והתחדשות, עם דגש על תרבות ארגונית, עבודה עם צוותים ואתגרים ייחודיים של עסקים משפחתיים. הדרכה והכשרה - סדנאות, קורסים ותכניות עומק בארץ ובעולם, שמשלבים ידע אקדמי עדכני עם ניסיון מעשי מהשטח. מה תמצאו באתר החדש?
לקוחות ושותפים - רשימה של הארגונים, החברות והמוסדות שאנו מלווים. האקתון אלברט איינשטיין 2025 - חלון עדכני עם תאריך של ההאקתון וקישור ישיר לאתר ההאקתון הרשמי. מאגר מאמרים ומחקרים - תכנים מקצועיים שנכתבו על ידינו לאורך השנים, זמינים לקריאה ולשיתוף. האתר נבנה כדי לייצר מקום שבו אפשר להכיר מקרוב את העשייה שלנו ולהתחבר לתובנות שנצברו לאורך למעלה מ־47 שנות פעילות. מוזמנים להיכנס, להתרשם ולגלות את כל מה שחדש:
www.pasher.co.il |
|
|
|
ראיונות מצולמים למגזין "סטטוס" - כתב עת לחשיבה ניהולית |
|
|
|
אחת לכמה זמן אנו עורכים במגזין "סטטוס" ראיונות מצולמים עם אנשים רבי השפעה ומובילי דעה שכדאי להקשיב למשנתם. להלן לקט של מגוון ראיונות מרתקים עבורכם! |
|
|
|
ברבורים שחורים ונחיתות מבצעיות: לקחי יזמות, תחקיר וחדשנות מד"ר יורם רומם | כיצד הפך מפקד יחידת המחשוב של חיל האוויר למנכ"ל פורץ דרך בהייטק הישראלי, מה הוביל אותו לייסד סטארטאפ בתחום הבריאות הלבישה, ומה קורה כששני ברבורים שחורים: מגפה עולמית ואירוע אישי, מכים בבת אחת. שיחה גלויה, מלמדת, ולעיתים כואבת, על תעוזה, כישלון, לקחים, ותרבות תחקיר – גם בעידן של AI. ד"ר יורם רומם, לשעבר אל"מ ומפקד יחידת המחשוב של חיל האוויר, מספר בראיון אישי עם ד"ר עדנה פשר על הדרך שעשה מהקרביים של המערך הקרבי – אל לב העשייה היזמית בהייטק הישראלי והבינלאומי... | |
|
|
|
מהקרב לארגון – ד"ר דן שיאון על ניהול, חדשנות והאתגר האנושי | מהמלחמות באוויר לשדה הניהול. ד"ר דן שיאון, טייס קרב לשעבר, מפקד טייסת ודוקטור למדעי המדינה, משתף בתובנותיו על ניהול ומנהיגות, ניתוח חדשנות צבאית והשפעתה על תחום הניהול והמנהיגות האזרחית. בשיחה מרתקת עם ד"ר עדנה פשר מדבר שיאון על ספרו עידן האש: פרדיגמת לחימה חדשה שיצא לאחרונה בהוצאת מערכות של משרד הביטחוןמדפי ספרים... | |
|
|
|
ללמוד מחדש: הלל קוברובסקי -על קריירה רפלקטיבית, סייבר, פילוסופיה והעתיד המורכב של האקדמיה | איך שיחה אחת עם פרופ’ יוסף אגסי שינתה מסלול חיים של איש סייבר מצליח? הלל קוברובסקי, יזם, מומחה לסייבר ומרצה בכיר, פורס את מסלול חייו הייחודי בפני ד"ר עדנה פשר – ממי שהקים וניהל חברת טכנולוגיה מצליחה, אל מי שבחר לחזור לאקדמיה בגיל 43, ללמוד פילוסופיה, עתידנות וניהול, ולהפוך לאחד הקולות הבולטים הקוראים לרפורמה עמוקה בחינוך האקדמי בעידן הבינה המלאכותית... | |
|
|
|
מלחמת האזרחים האמריקאית: לקחים ותמרור אזהרה למנהיגות מודרנית! | בראיון שערך אלכס צייטלין בערוץ היוטיוב 'באים אל הפרופסורים' עם ד"ר ירון פשר, היסטוריון צבאי, נחשפה סדרת תובנות עמוקות על מורכבותן של מלחמות אזרחים, שורשיהן ותוצאותיהן ארוכות הטווח. מלחמת האזרחים האמריקאית, שנחשבת לאחד העימותים המעצבים בהיסטוריה המודרנית, מספקת שיעורים קריטיים למנהיגות, אחדות לאומית והמחיר הכבד של פילוג פנימי. בעידן של קיטוב הולך וגובר, לקחים אלו מקבלים משנה תוקף – ובמיוחד עבור מדינות כמו ישראל, המתמודדות כיום עם אתגרים דומים. צילום: אלכס צייטלין
| |
|
|
|
|
