שנת 2023 עלולה להיות שנה כלכלית חלשה בעולם ובארה"ב, לא רק על רקע מדיניות המונטרית של הבנק הפדרלי שתוביל לריביות גבוהות משמעותית מאלה בשנים האחרונות. על פי התחזיות העדכניות של קרן המטבע הבינלאומית, המשק האמריקאי צפוי לצמוח השנה בשיעור של 2.3% ובשנה הבאה ב- 1%. באשר לגוש האירו, כלכלני הקרן צופים צמיחה של 2.6% השנה ו- 1.2% בשנה הבאה. על פי המגמות הקיימות, סביר שאומדני הצמיחה ל- 2022 ול- 2023 יופחתו בקרוב. זאת, על פי האינדיקטורים האחרונים שפורסמו. בישראל אנו מעריכים כי צמיחת המשק בשנה הבאה תהיה נמוכה מזאת השנה. ספציפית, מדובר בתחזית צמיחה של 5.5% ב- 2022 ושל 3.0% ב- 2023.

אלה מגמות מקרו כלכליות שמומלץ להפנים בכל תכנית עסקית הנדונה בהנהלות ודירקטוריונים לקראת השנה הקרובה. חשוב יהיה להיות זהירים וצנועים, ולהפנים את העובדה שעיקר סיכוני המקרו יהיו כלפי מטה ולא כלפי מעלה. במילים אחרות, חשוב לעבור את 2023 בשלום!

מקבלי החלטות וכלכלנים רבים נוהגים לטעון שנתוני שוק העבודה, למשל בארה"ב ובישראל, נמצא במצב של תעסוקה מלאה, קיים מחסור גדול של עובדים וקשה לדמיין מעבר מהיר מהמצב הזה למצב של עלייה באבטלה וירידה בתעסוקה. בעקרון, החלק הראשון של הטעונים לעיל נכון עובדתית, אולם חשוב להדגיש שנתוני שוק העבודה משקפים את ההתפתחויות שהצטברו מהעבר, ובדרך כלל אינם מהווים אינדיקטורים מובילים לגבי מה שיהיה בעתיד.

אם המטרה שלנו היא לנסות להעריך את המגמות בעתיד, הרי שעלינו לפנות לאותם מדדים שהם מסתכלים קדימה (forward looking). מדדים אלה מהווים אינדיקטורים מובילים לקראת ההתפתחויות בעתיד, כאשר מקובל שסביב כל תחזית יש רמת אי-ודאות לא זניחה.

התמונה של המשק הגלובלי העולה כעת מהאינדיקטורים המובילים בארה"ב ואירופה אינה מעודדת במיוחד. למשל, מדד האינדיקטורים המובילים של הקונפרנס בורד בארה"ב נמצא במגמת ירידה זה מספר חודשים. בדומה, מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה—שגם הוא נחשב לאינדיקטור מוביל—רשם באוגוסט 45 נקודות, המצביעות על התכווצות של הפעילות. ההתכווצות חמורה במיוחד בענפי השירותים יחסית לענפי התעשייה. מדאיגה במיוחד הירידה בהזמנות החדשות, (כולל ליצוא) שחברות רבות מדווחות עליה. גם הירידה העוצמתית במדדי אמון הצרכנים והעסקים בארה"ב ואירופה מצביעה על סיכונים לתפנית שלילית בעתיד.

קשה לקבוע בשלב הזה האם שנת 2023 תהיה שנה של מיתון או צמיחה חיובית בשיעורים נמוכים, אבל ברור הוא שעיקר הסיכונים הם בצד השלילי. זאת, בין היתר, על רקע השפעת העלייה בריביות בכל הטווחים, אפקט עושר שלילי מהשווקים הפיננסיים, אי-ודאות באשר לסביבת האינפלציה, מחירי