הקשר בין אחריות אישית למנהיגות מנצחת
נירית אשכר טולקובסקי

מבוא

בעידן של ריבוי ערוצים ונגישות מהירה לאינטרנט אל מול הפוטנציאל ההרסני של משבר צרכני תקשורתי, לא ירחק היום בו שולחן הדירקטוריון עשוי לגוון את עצמו גם עם איש מקצוע מתחום הדוברות, התקשורת ויחסי הציבור; עד אז, דירקטוריונים שיאמצו את הרעיון ויצטיידו באנשי מקצוע מתחום התקשורת ידעו להתמודד עם המציאות החדשה.

למילים יש משמעות, עומדת מאחוריהן אידאולוגיה ואפילו הגדרת מציאות. כך לדוגמא, לפני כחודש, זכה ראש הממשלה בנט לקיתונות של ביקורת מהצד הימני של המפה הפוליטית, כשכינה את "יהודה ושומרון", "הגדה המערבית". עמיתו לשעבר, עמיחי שיקלי, אמר בתגובה כי: "בנט מאמץ טרמינולוגיה של 'שלום עכשיו'" . כלומר, מאחורי ההגדרה של האזור כ"הגדה המערבית", או "השטחים (הכבושים), עומדת ההנחה שלא מדובר בטריטוריה ישראלית. בתחום התקשורת ויחסי הציבור חלו תמורות רבות שמעידות על החשיבות של הבנה תקשורתית למנהלים ומקבלי החלטות. כך לדוגמא, הביטוי "הנדסת תודעה" צץ ועולה חדשות לבקרים כביטוי ליכולת של אמצעי התקשורת לקבוע לא רק את סדר היום אלא גם את הלכי המחשבה של ציבורים רחבים. עם בעבר הייתה קונוטציה שלילית משהו למילה "יחצ"ן", הרי שמבחינת הטרמינולוגיה, מקבל המקצוע בתקופה האחרונה במה חדשה.