"מזווית אחרת" ינואר 2022

קבוצת פשר עם הפנים קדימה!

​

קוראים יקרים,

שנת 2022 טובה ומוצלחת!

מוזמנים לצפות בברכה מוקלטת של ד"ר ענדה פשר לשנה האזרחית החדשה ולקרוא אודות המיזמים החדשים שלנו בגיליון זה של "מזווית אחרת".

קריאה מהנה!

מה חדש? 

אביטל זווין

​קידום מיזמים במערכת החינוך –

עולמנו מתאפיין בשינויים טכנולוגיים שמשפיעים על כל תחומי החיים. כדי להכין את התלמידים לעולם העבודה העתידי, גם מערכת החינוך צריכה לרתום את הטכנולוגיה לטובת הלמידה ולסייע לתלמידים לפתח את המיומנויות הדיגיטליות הדרושות להצלחתם. התלמידים צריכים לרכוש מיומנויות למידה וללמוד לעבוד בשיתוף פעולה, להיות מעורבים בלמידה ולעשות שימוש בטכנולוגיות חקר ויצירה שונות.

כיום, מערכת החינוך מערימה קשיים על מיזמים הרוצים להיכנס למערכת החינוך, קשיים אלה מתבטאים בבירוקרטיה עמוסה וברפורמות פורמליות שאינם מקדמות הלכה למעשה את המיזמים, אלא גורמות להם לישר קו עם הדרישות הנוקשות של מערכת החינוך. הפער הבלתי נסבל בין עולם דינמי של מאגרי ידע עצומים, שמגיעים בלחיצת כפתור הישר למסך הפרטי שלנו בכל מקום, לבין הכיתה המסורתית המאובנת, לא יכול להוסיף ולהתקיים.

אחד הפתרונות לכך הוא המיזם שהקמנו בקבוצת ד"ר עדנה פשר – EduTechIsrael, מיזם זה משמש כחממה טכנולוגית לכל יזם טכנולוגי בתחום החינוך, אנו מסייעים ליזמים ומיזמים מרגע הקמתם ועד להיותו בעל מיזם מצליח. אנו בעלי קשרים בארץ ובעולם הופכים את החוויה המייגעת של היזמים בכניסתם לעולם החינוך לטובה יותר . אנו מבינים כי מערכת החינוך זקוקה להם עכשיו יותר מתמיד ויחד עם הניסיון המפואר של קבוצת ד"ר עדנה פשר ושותפיה נעזור לכל סטארט-אפ להפוך להצלחה מסחררת.

קול קורא לשותפים אסטרטגיים - האקתון אלברט איינשטיין מס' 2 לחדשנות בחינוך
​

האקתון אלברט איינשטיין לחדשנות בחינוך, יערך זו השנה השנייה ויעסוק גם הפעם בפיתוח פתרונות חכמים מבוססי טכנולוגיה להתחדשות הדרושה במערכת החינוך בישראל, מלידה לבגרות לשימור החוסן הלאומי.

בשנתו השנייה ימשיך ההאקתון בדרכו הייחודית המשלבת לצד אנשי ההייטק והתעשיה גם תלמידים.

באירוע ישתתפו כל מי שהחינוך בנשמת אפו ובעל תשוקה לתרום ולהוביל שינויים במערכת החינוך! נגבש פתרונות חכמים ויצירתיים לאתגרי החינוך בעולם המשתנה שיעשה בשני מסלולים – המסלול הפיצוחי שיעסוק בפיצוח אתגר במערכת החינוך ומתן מענה טכנולוגי ברמה האסטרטגית והמסלול השני הוא המסלול הפיתוחי שיעסוק בפיתוח אפליקציות מבוססות טכנולוגיה שיתמכו בשיפור הטרנספורמציה הדיגיטלית בחינוך. נתמקד במיצוי הטכנולוגיה בשילוב הפדגוגיה לטובת חינוך איכותי בכל הגילים מלידה לבגרות תוך שילוב של כל הנוגעים בדבר.

האתגר של מדינת ישראל בישראל שמבקשת לשמר את מקומה בין המובילות בעולם בחדשנות ויזמות, מחייבים יוזמה אזרחית לשימור ופיתוח ההון האנושי, שהוא לב החוסן הלאומי שלה

- הטובים לחינוך: משיכת מיטב הכישרונות לחינוך

- שילוב מיטבי של הטכנולוגיה בפדגוגיה: לדבר בשפת הילד, לצמצם את הפער בין שימוש מוסד החינוך בטכנולוגיה לבין יכולתם של התלמידים להשתמש בטכנולוגיה.

- פיתוח כושר התאוששות מהיר של מערכת החינוך מול מציאות משתנה בקצב הולך וגדל

- שמירת מקום מדינת ישראל כמובילה בחדשנות בעולם Startup Nation על ידי בניית תשתית חינוכית מתאימה

- היערכות ללמידה לאורך כל החיים, לומדים כיצד ללמוד: גמישות להסבה מקצועית והנגשת החינוך,

- תפקידם החדש של איש החינוך, התלמיד וההורה בתהליכי הוראה, למידה - והערכה. התמודדות עם למידה, הוראה והערכה מרחוק

האקתון אלברט איינשטיין הראשון הביא ליציאה לדרך והצלחה של מיזמים ושיתופי פעולה מרגשים מאוד, ביניהם הקמת "המכללה לחדשנות ויזמות בצה"ל" בשיתוף עם "האוניברסיטה הפתוחה", תוכנית "תלמידים מלמדים תלמידים" בשיתוף מגמת מידע ונתונים Data Analysis ושותפות אסטרטגית בין "המכון הישראלי לערים חכמות" ו"קבוצת רד בינת".

תלמידי עירוני ה' בחיפה, זוכי המקום הראשון בשנה שעברה משתתפים בתחרות הרובוטיקה העולמית של ארגון FTC (First Tech Challenge)

בליווי שופטי ההאקתון בשנה שעברה.

תלמידי הרב תחומי עמל הולץ חיל האוויר, זוכי המקום הרביעי המשיכו לפתח את המיזם אותו התחילו בהאקתון הנקרא – "volunteerx" שיתחרו איתו בתחרות העולמית של מייקרוסופט (Microsoft Corporation), בליווי גם של מורי בית הספר.

בעקבות ההצלחה הגדולה בשנה שעברה, החזון שלנו הוא להפוך את "האקתון אלברט איינשטיין" לתוכנית מתמשכת ארוכת טווח שבמסגרתה נלווה את הסטרטאפים הזוכים גם מעבר לאירוע השנתי בחממה, שתאפשר להם לממש את הפתרונות החכמים עד למימוש המלא לטובת מערכת החינוך במדינת ישראל.

צוות ההתנעה :

ד"ר עדנה פשר ואביטל זווין כהן (EduTechIsrael), תא"ל מיל' עיבל גלעדי (האקדמית גליל מערבי), רס"ן ד"ר דוד אלקחר (צה"ל) , שרית מלמד (הולץ חיל האוויר), ד"ר מושיק לביא (האוניברסיטה הפתוחה), רונית נחמיה (משרד החינוך)

בינה מלאכותית בעולם משאבי האנוש - התנכרות או התקדמות?

עומר פוליצר ולימור מוצניק​

​השנה היא 2025 וירון מגיע לראיון עבודה. הוא פוגש מגייס בשם אלכס אשר מראיין אותו במתכונת של ראיון חצי-מובנה במשך כשעה. בסיום הריאיון אלכס מודה לו וירון מודה לאלכס. אבל ירון הוא אנושי ואלכס הוא רובוט שנוצר בכדי לראיין אנשים.

הסיטואציה הזו, שעד לפני מספר לא רב של שנים היית נדמית כדמיונית לגמרי- הולכת והופכת למציאות. כבר כיום מפתחות חברות כמו "Engineered Arts" האמריקאית רובוטים המיועדים להחליף מראיינים.ות ואנשי משאבי אנוש אחרים. כבר כיום ישנן תוכנות העושות שימוש בבינה מלאכותית כדי לראיין ואף בכדי להפיק מסקנות בנוגע למועמד והתאמתו לתפקיד או למשרה בארגון.

השאלה הנשאלת היא- האם הקדמה הזו היא בהכרח התקדמות?

ברור לנו כי קיים פוטנציאל לייעול תהליכי גיוס באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות עם זאת- לא בהכרח כל שימוש טכנולוגי ,יעיל ככל שיהיה- הוא גם נכון. משאבי אנוש היו עד היום תחום שבראש ובראשונה התעסק באינטרקציה שבין אדם לאדם (או בין ארגון לאדם), מה יקרה כאשר האינטרקציה תהפוך להיות בין אדם למכונה? כבר כיום יש תלונות אודות היחס המנוכר מצד חברות אשר לא עומדות בכמות הקשרים הנוצרים ומותירות מועמדים ללא מענה וללא יחס הולם. נשאלת השאלה האם שימוש ברובוט או תוכנה לצורכי ראיון לא יגביר את תחושת הניכור הזאת.

בנוסף- עולה כמובן השאלה של האיכות המקצועית. האם הבוט המראיין אכן זהה באיכותו למראיין אנושי? האם רובוט מראיין יהיה בעל אותם כישורים של מראיין אנושי? ייתכן שהתשובה לכך היא כן- רובוטים מונעים פחות מהטיות, לעולם אינם חולים או שוכחים שאלה שרצו לשאול ותמיד מדייקים. אך מנגד- רובוטים נעדרים כל עבר וגם אם נעשה שימוש ב machine learning עדיין לא נראה שהוא יהיה שווה ערך לאדם שביצע עשרות ומאות של ראיונות מול אנשים שונים. אדם כזה מיומן לא רק בלשאול את השאלות הנכונות אלא גם להבין במגוון רחב של צורות מי העומד.ת מולו. האם רובוט יוכל לעשות זאת? לא בטוח. כמו כן גם בנושא של הטיות- בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר רובוטים כן נוטים להטיות וזאת בהתאם למי שיצר אותם במקור. אנחנו כבר יודעים על מקרים, לדוגמא, בהם רובוטים התייחסו שונה לאנשים מגזעים שונים וזאת בעקבות הנטיה של יוצריהם. ההבדל הוא שסביר להניח כי בעוד אדם יכול להיות מודע להטיות שלו ולנסות לשפר אותם במכוון ובאופן מיידי- סביר כי רובוט לא יוכל לעשות זאת.

סוגיה נוספת בהקשר זה היא הסוגיה האתית של ניטור מידע, מיצוי מתוך רשתות חברתיות ובניית פרופיל למועמד שבסיסו בינה מלאכותית.

השימוש במידע זה מעסיק רבות ארגונים, גורמי חקיקה ואקדמיה ולצד ההתפתחות הטכנולוגית ויכולות מיצוי המידע אנו עדים לתהליך הולך ומתעצם של בלימה רגולטיבית ונורמטיבית של תהליך שימוש בבינה מלאכותית בכל הקשור למיון עובדים. גם כאן ישנם יתרונות ברורים עבור הארגונים אשר יוכלו להבין טוב יותר את המועמד.ת אשר עומד להכנס לחברה אך מן הצד השני תיתכן פגיעה בפרטיות,בחופש המידע ואף בחיים האישיים של המועמדים.ות השונים. אשר ייתכן כי פרט מידע קטן ולא משמעותי מהעבר שלהם ברשת יתגלה כמשמעותי ביותר עבור הבינה המלאכותית והארגון ויגרום לפסילתם מתהליכי מיון.

לסיכום, שימוש ביכולות מתקדמות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה תופס מקום הולך וגובר בכל תחומי החיים.

המטרה היא לייצר אופטימיזציה ולייעל את תהליכי הגיוס – בדגש על איתור המועמד הנכון לתפקיד/הארגון הנכון ,לקצר שלבים טכניים כגון קביעת פגישות ואיסוף מידע ראשוני ועוד.

יחד עם זאת, הכרת היתרונות והחסרונות של הכלים הטכנולוגיים ושילוב אנשי מקצועי מתאימים בהטמעתם, תצמצם בעיות אתיות והטיות ותשאיר את התהליך אנושי , תבונתי ובלתי אמצעי.

Human resources need a human touch

*הכותבים הם מייסדים ושותפים במיזם Hr-Tech מקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' אשר נועד לקידום ופיתוח יזמות טכנולוגית בענף משאבי האנוש

The Global Forum 4 Innovation in the City​​

 Rachel Pasher Eijkenaar, Adv​

A new Global Forum for innovation in local government

As a member of the Pasher Group - I am happy to share this new forum that I created with the help of partners, including the Pasher group and friends.

 This Forum is from the home of ISCI - Israel Smart City Institute ISCI in collaboration with the Pasher group and is called:

THE GLOBAL FORUM FOR INNOVATION IN THE CITY

BY ISCI- Israel Smart City Institute

https://www.isci-globalforum4cityinnovation.com/
​Both the Pasher group, together with it’s collaborating organization – Israel Smart City Institute, promote innovation - in cities & other living regions.

About ISCI:

The Israel Smart Cities Institute facilitates municipal transformation to REALLY smart cities leveraging Israeli innovation and technology, across all domains in a balanced, systems approach.

ISCI serves cities, in Israel and around the world, in engaging with the Israeli high-tech ecosystem. As a a non-profit NGO with world renowned experts from both the Private and Public sectors- it is a great platform for smart cities and smart Living regions of all kinds.

The new Forum’s goals:

This new GLOBAL FORUM 4 CITY INNOVATION- serves a few goals:

1. A platform for municipalities and other living regions, to present innovative and original fields of activity and interest- and/or content, created by staff of the local governments(such as municipalities) and by engaged residents - and shared by them with these municipalities. All of the above mentioned content will be referred to here as products. This will allow all these contributing and innovating people to be recognized for their work and contribution and to become even more engaged, innovative and enthusiastic.

2. These products will be offered by municipalities that will share them - under the terms of use that will be attached to each of them.

3. This platform will be the base for a global databank, for the products of innovation,

created in municipalities around the world and promoting the sharing and/ or the exchange of these - under terms that will be agreed upon in the platform- of products and knowledge between them - for the benefit of all.

4. A global forum for discussion, exchange of ideas, conferences and more activities- to

enhance the municipality not only as a service provider for the residents of its city but also as an innovation accelerator- for the public’s good.

The essence of the collaboration with the Pasher Group

The Pasher group - offers the Forum of its years of experience, global connections and highly experienced personal. In return - we hope the Forum will allow Pasher an additional international stage - to show the group’s diverse strengths, skills, experience and services- that can assist local government staffs in cities and living regions around the world - to become more engaged and more innovative.

Join us:

We are looking forward into 2022 - to offer an open space – to share within it innovation stories from around the glob and different activities - including meetups – all to make local governments and their staffs – more engaged, more innovative, happier in their positions and better serving to their residents.

Please join us in this forum at:

Once again, here is the Forum’s address:
​https://www.isci-globalforum4cityinnovation.com/

Contact us for any question and/or offer.

ייעוץ ארגוני כמקצוע

רן שמחון​

​כאשר התחלתי את לימודי התואר השני בסוציולוגיה ארגונית חששתי.

חששתי מכיוון ששמעתי ביקורות שליליות על תחום הייעוץ הארגוני בו התכוונתי לעסוק.

הביקורות הופנו כלפי תהליכי האבחון הארוכים שלא עומדים בקצב ההתפתחויות והשינויים הארגוניים ומשכך

אינם רלוונטים.

מישהו אמר לי שחברת ייעוץ ארגוני גדולה ומוכרת עשתה בארגון שלו תהליך אבחון של כמה חודשים

שהסתיים בספר עב קרס שנכנס הישר למגירה.

למעשה מדובר במיתוס וטקס, זהו מנגנון חברתי שנחקר על יד שני חוקרים בשם מאייר ורואן, הם מצאו

פערים משמעותיים בין הצהרות של ארגונים לגבי התנהלות X כאשר בפועל ההתנהלות היא Y.

מטרת המיתוס והטקס היא לקבל לגיטימציה ציבורית כאשר דה פקטו אין יכולת, הגיון או סיבה לנהוג על פי

הצהרות אלו.

כך למשל נמצא כי בתי ספר מבקשים לעמוד בכל מיני מבחני ביקורת כמדד להצלחה באופן הצהרתי בעוד

שבפועל הסגל החינוכי אינו מאמין במדדים אלו ופועל באופן אחר לחינוך התלמידים לפי קריטריונים שונים

להצלחה תוך דאגה לקבלת תוצאות טובות במבחני הביקורת על ידי שליחת התלמידים החלשים הבית, גילוי

תשובות וכו'.

בבקוצת פשר הדברים עובדים אחרת.

הקצב מהיר, הביצוע מדויק, אין מקום למריחת זמן, לבירוקרטיה ולתהליכים בכאילו ויש חשיבות מירבית

להשיג תוצאות בשטח.

לאחרונה ליוויתי מטעם פשר מחלקה בחברה גדולה.

אותה מחלקה עבדה במחסור כח אדם לאורך זמן עקב עזיבה מתמדת של עובדים וקושי בגיוס.

לאחר גיוס של כמה עובדים חדשים הוחלט להזמין אותנו ללוות את המחלקה מקרוב בכדי לשמר את העובדים

החדשים ולתת פתרון לבעיית השורש.

באבחון המחלקתי שעשינו זיהינו 3 נושאים עיקריים לטיפול:

1 . חוסר בנהלי עבודה ברורים ותהליכי חניכה סדורים - התוצאה הרגשה של לחץ, בלבול ואי נעימות

בקרב העובדים החדשים.

2 . רצון להרחבת תחומי האחריות והעצמאות מתוך שאיפה להתפתח בתפקיד, לחוש תחושת משמעות

ולייעל את קצב העבודה.

3 . דרישה ליצירת הווי וגיבוש מחלקתי, להפוך את מקום העבודה למקום משפחתי שכיף לעבוד בו

ושנותן מענה לצורך הרגשי הכ"כ בסיסי בחברה.

תהליך האבחון היה מהיר וכלל תצפיות,מפגש מחלקתי וקיום ראיונות אישיים עם המנהל והעובדים.

בתוך חודש מתחילת תהליך האבחון במחלקה התחלנו בהתערבות.

ההתערבות כללה הגדרת תפקידים מחדש כאשר לכל עובד ניתנה הזדמנות לבחור באופן חופשי ומרצון תחום

אחריות שיופקד תחת ניהולו הבלעדי.

בפשר עובדים רק עם חשק ורצון ולכן בחירת משימות וקבלת אחריות נעשית באופן וולונטרי.

מטרת חלוקת תחומי האחריות הייתה להעצים את כוחם של העובדים, להעניק להם עצמאות במסגרת

התפקיד ואפשרות לנהל, להגדיל ראש והזדמנות להתפתח בחברה.

כחלק מכך גם הוחלט להעניק תגמול כספי על הצלחות כאשר בכל תחום קיימים מדדים ברורים שמאפשרים

מדידת הצלחה.

פשר בשבילי זו דוגמא למופת לארגון רזה, יעיל, חדשני ויצירתי.

​

*רן שמחון הוא פרקטיקן בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'​

​

שינויים בעידן הקורונה: 

הקמת צוותי עבודה וירטואליים

יוסי פשר

​

לאחרונה, בעקבות הקורונה, מורגשת תופעה עולמית, המשנה בצעדי ענק את הרגלי העבודה. הכוונה כמובן לעבודה וירטואלית או עבודה מהבית,

זאת בשונה מצורת העבודה המסורתית המקובלת בין כותלי בנין המשרדים. מיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר עובדים בשיטה זו בעיקר בתחומי הייטק, כאשר המניע העיקרי לתופעה הוא חסכון אדיר בהוצאות מצד אחד ומצד שני האפשרות למשוך כוחות עבודה מוכשרים שבדרך המסורתית קשה היה לגייסם בגין מרחקי נסיעה וחוסר נוחות בבזבוז זמן בפקקי תנועה וכמובן הרצון להימנע מהידבקות במגפה. השימוש בטכנולוגיה שעלויותיה הולכות ופוחתות, מאפשר לארגונים קטנים ובינוניים להשתלב בתופעה,על אף העובדה שקשה להם לעמוד ברף הלמידה של הארגונים הגדולים עתירי הממון והטכנולוגיה.

עם כל היתרונות של השיטה עדין קיים מרחק של ת"ק פרסה בין אמר לעשה ביישומה.

במציאות ,נרשמים יותר כישלונות מהצלחות,זאת בגלל מנהיגות שאינה מכירה מספיק בהבחנה ובהבדלים בין אופי העבודה המסורתי לבין הדרך בה ניתן להפעיל צוותים וירטואליים.לרוע המזל מחיר הכישלון במונחים של ירידה ביעילות העבודה,בהחמצה של תאריכי יעד ואי עמידה בלוחות זמנים,שלא להזכיר את הפגיעה במשאבי האנוש,כל אלה עלותם גבוהה לאין ערוך לעומת ההשקעה הדרושה לבניית מערכת עבודה בעלת צוותי עבודה וירטואליים בדרך האפקטיבית שתביא לתוצאות הרצויות.

גם אם נכשלת בפעם הראשונה במשימת ההשתלבות בעולם העבודה הוירטואלית ,אל ייאוש , ישנה דרך לתיקון המעוות.

ובכן,מצאת את הטכנולוגיה המתאימה,קיימת ישיבות עבודה מרחוק עם משתפי הפעולה,תקשרת עם רשת העובדים המפוזרים בסביבה ,כל זאת טוב ויפה,אך אינו מספיק.

דברים רבים מתרחשים במקום העבודה במשרד המסורתי בתחום מערכות היחסים הבינאישיים ,כאלה שאינם מתקיימים וחסרים בסביבה הוירטואלית.

העיקרון המנחה, בתקשורת כרוך בקביעת כללים ברורים באשר לדרך שבה אמורים הצדדים השונים לתקשר ביניהם.כיצד אמורה להתנהל "ישיבת צוות", מתי משתמשים בטלפון, בזום, בווידאו? מהם הכללים בשימוש בדואר האלקטרוני,ואחרון ברשימה באיזו תכיפות יפגשו הנוגעים בדבר פנים אל פנים.

בסביבת העבודה הווירטואלית, ,אי אפשר לכפות, לפקוד, לגעור לפגוע העובד הווירטואלי רוצה ליהנות מעבודתו. בנקודה זו קיימת ההתנגשות עם האסכולה הקלאסית של פילוסופית הניהול ההירארכית הדוגלת במבנה ארגוני קשיח.

הדרך להנהיג בסביבה הוירטואלית היא באמצעות שאילת שאלות במקום הכתבת פתרונות. דרך זו מחייבת מנהיגים מנהלים לסגל תכונות של מנחים ומדריכים,המאפשרים לעובדים בסביבה הוירטואלית להביע את עצמם ולמצות את כישרונם. עובדי ידע זקוקים למרווח פעולה המאפשר יצירתיות ,פיתוח מחשבה וחשוב יותר הם אינם ניתנים לאילוף.

כאן גם נוצרת הזדמנות למנהלים בדרגים השונים להרחיב אופקים באמצעות הדרכה שתשפר את יעילות ואפקטיביות העובדים מהבית שתביא לתוצאות הרצויות בשורה התחתונה.

אכן חומר למחשבה...

​

תנו לנו לייק!

03-716-4922

www.pasher.co.il

info@pasher.co.il