image

מידעון אפריל 2021

image


חובת הפיקוח של הדירקטוריון ו- ESG*

 שותף במחלקת חברות וניירות ערך, בינלאומי במשרד גולדפרב זליגמן ושות' וחבר בצוות המשימה במשרד לענייני ESG.



אנו שומעים, חדשות לבקרים, על החשיבות בהשקעת זמן ומשאבים באימוץ מדיניות וכללים מתחום ה- ESG (Environmental, Social and Governance), או, בעברית, תחום היבטי הסביבה, חברה (או קיימות) וממשל תאגידי, לרבות פרסום דוח אחריות תאגידית (המכונה גם דוח ESG). ישנם כמובן שיקולים רבים ומגוונים לכך - החל מהמחויבות החברתית של הארגון לקהילה וכלה בקריטריונים מתחום האחריות החברתית שמשקיעים בינלאומיים קבעו כחלק ממדיניות ההשקעה שלהם - אך האם יש חובה על חברות לעשות כן? ובפרט, מה תפקידו של הדירקטוריון בנושא?

הדיון הער ברחבי העולם בנושאי ESG מתמקד, בחזית המשפטית לפחות, בשני היבטים מרכזיים. הראשון - בעיקר מתחום דיני ניירות ערך, בנוגע לצורך לחייב חברות לפרסם דוחות ESG. לדוגמא, רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה (18.4.21) את המלצותיה בדבר גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG, בו היא קוראת לכלל התאגידים המדווחים לפרסם לציבור המשקיעים ושאר מחזיקי העניין בהן דוח אחריות תאגידית שנתי, אבל תוך הדגשה כי קריאה זו של הרשות (לפחות בעת הזו) היא על בסיס וולונטרי בלבד. השני - מתחום דיני החברות, מתמקד במתח בין שיקולים מתחום ה- ESG לבין "המטרה הקלאסית" של החברה, להשיא ערך לבעלי מניותיה. 

קרא עוד

image
image
image

image

image

חדלות פירעון - הזווית הכלכלית

ניצנה עדוי 


חוק חדלות פירעון מציב כמטרה שיקום כלכלי של חברות. האם הוא תורם גם להשאת שווין הכלכלי של החברות ?

על פי החוק חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

למעשה, החוק מציג שני מבחנים להגדרת מצב של חדלות פירעון: 


המבחן התזרימי – המבחן התזרימי קובע כי חדלות פירעון הינה מצב בו החברה אינה יכולה

לפרוע את חובותיה במועד הנדרש, כיום או בטווח של כשישה חודשים. כלומר, זהו מבחן הטווח

הקצר, המתייחס לנזילות הפיננסית של החברה כאן ועכשיו.

מבחן הטווח הקצר פשוט ליישום. ואולם פשטותו היא גם חסרונו. המבחן התזרימי מתעלם מפערי עיתוי בתזרים המזומנים של החברה, ומפוטנציאל החזר החוב על בסיס נכסיה.


המבחן המאזני - על פי המבחן המאזני יש לבחון את הפער בין שווי הנכסים של החברה לבין

שווי התחייבויותיה , כאשר מצב בו שווי הנכסים גבוה משווי ההתחייבויות מוגדר כחדלות פירעון.

מאליו מובן כי אין זה סביר לבחון את שווי הנכסים וההתחייבויות על פי שווים בדו"חות הכספיים

על פי הכללים החשבונאיים, שכן גם אם הדו"חות הכספיים ערוכים לפי תקינת ה- IFRS שווי

הנכסים וההתחייבויות אינם בהכרח מוצגים על פי השווי הכלכלי.


לפיכך, על מנת להפעיל את המבחן המאזני יש להתבסס על מודלים כלכליים להערכות שווי.

המודל האינטואיטיבי ביותר למצב זה הינו הערכת שווי בגישת השווי הנכסי ) NAV (. הערכת שווי

חברה לפי גישת השווי הנכסי מתבססת על הערכת השווי הכלכלי של כל אחד מנכסי החברה

והתחייבויותיה בנפרד , והפער המתקבל , בהתאמות מסוימות משקף את שווי ההון העצמי הכלכלי.

קרא עוד

image
image
image

image

image


הכוונה והשפעת הדירקטוריון וההנהלה על מוכנות הארגון בסייבר 

מאת אור שלום, מומחה ויועץ לאבטחה וסייבר


הדירקטוריון והנהלת הארגון עסוקים לא מעט בניהול וגידור סיכונים היכולים להעיב על משימות ויעדי הארגון. ניהול הסיכונים מהווה משימה מורכבת המכילה את הסיכונים השוטפים דוגמת ניהול סיכונים תפעוליים (לרבות אספקה), פיננסיים (לרבות מעילה), משפטיים, סיכוני ציות, בתעשייה המשלבת מתקנים גדולים וקווי ייצור גם ניהול סיכונים רגולטוריים בטיחותיים , GDPR,סיכוניי פגיעה בתדמית ועוד. כל ענף עם הסיכונים הייחודיים לו. המציאות מלמדת כי ישנו סיכון אחד משותף לכולם: סיכון הסייבר המצריך ניהול מיוחד במאפייניו הייחודיים.


מה שמייחד את סיכון הסייבר הוא הפוטנציאל כטריגר לווקטור תקיפה אפשרי המוביל לאותם הסיכונים שציינו מעלה בכל ארגון אפשרי. לדוגמא: פגיעת סייבר בקו ייצור יכולה להוביל להשבתת קו הייצור, ופגיעה באספקה. לחילופין פגיעת סייבר במערכות מחשוב במלון יכולה להוביל לנזקים וסיכונים בהיבטי GDPR ולגרום לחשיפה לתביעות משפטיות או פגיעה מהותית בתדמית והמוניטין. הדוגמא האחרונה היא דוגמא קלאסית שמטרתה למצב את חשיבות העיסוק בניהול סיכוני סייבר כמרכזיים הפוגשים את כול השאר ממילא. זאת מתוך מטרה, לאפשר למנהלים לשלוט נכונה לגדר את הסיכונים ולכוון את הארגון לתהליכים המתאימים.

קרא עוד
image
image
 
הצהרת נגישות

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של שלח מסר 
שלח מסר