Alternate Text

יולי 2020


"משפט אחד" על דירקטור כשומר הסף לאבטחת מידע והגנת פרטיות

מאת עו"ד יעקב עוז, מייסד ובעלים בdatawatch
יו"ר ועדת הסייבר והגנת הפרטיות ב-להב לשכת ארגוני העצמאים בישראל.

החברה לא זכאית לפרטיות אך מחויבת אליה – פגיעה בפרטיות הינה עוולה נזיקית ויכולה גם במקרים מסוימים להוות עבירה פלילית. 
החובה לאבטחת מידע והגנת הפרטיות מעוגנת מזה כ- 40 שנה במסגרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: החוק) 
מאז, נרשמו מעט מאגרי מידע ולא בכל ארגון מונה ממונה אבטחת מידע ובסה"כ תחום זה עבד על "טייס אוטומטי". 
בתקופה הנוכחית, בה השימוש ברשתות החברתיות, באינטרנט ובאפליקציות (מרשתת ויישומונים) הופכים לאח גדול של ממש החושף היכן אנו, מתי, עם מי, מה אוכלים היכן מבלים ומה קונים, מה יש לנו ושומר את המידע (ביג דאטה) העולם לא נשאר אדיש.
קרא עוד



תיקון 190

 מאת: אייל עצמון, יועץ פיננסי אובייקטיבי

למה חשוב שתכירו את תיקון 190?
בעת האחרונה יש פרסום משמעותי באמצעי התקשורת השונים שנוגע לתיקון 190 והכדאיות שלו. כדירקטורים לרוב אתם נמנים עם קבוצת בעלי שכר פנסיוני גבוה, ולעיתים ההבדלים יכולים להיות מאוד משמעותיים ולהגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים ומעלה.
במאמר זה אנסה להסביר בבהירות ותמציתיות את התיקון שנכנס לתוקפו בשנת 2012.
בכדי שנוכל להמשיך – חייבים להבין את העבר.

ב-2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק הפיקוח על הגמל שהשינוי העיקרי בו היה הפיכתן של קופות הגמל לקופות שאינן משלמות לקצבה כך שמשנת 2008 הופסקו קופות הגמל שמהן היה ניתן למשוך סכומים חד-פעמיים פטורים ממס לאחר 15 שנה במקרה של עצמאי או לאחר עזיבה (בתנאים מסוימים) במקרה של שכיר.

כמו כן, נקבעה קצבה מזערית שמטרתה לוודא שכל פורש מקבל קצבה מזערית (נכון לשנת 2020 כ-4,525 ש"ח בחודש) לפני שיוכל למשוך סכומים הוניים. הסיבות לכך היו הן דאגה לציבור וגם למדינה שרצתה להסיר מעצמה את הדאגה לאזרחים שנשארו ללא אמצעי מחיה למעט ביטוח לאומי.

אולם תיקון 3 הוביל לשורה של בעיות ולקונות שדרשו תיקון. תיקון 190 נועד בין היתר לפתור בעיות אלה.

 
קרא עוד