| השנה האחרונה העמידה בפני כל ארגון אתגרים מנטליים עצומים. מגפת הקורונה נטלה מבני האדם ״מוצר צריכה נפשי״ בסיסי והוא הודאות. עולם נטול ודאות קיומית גרם לחרדה קיומית גדולה. מה בעיקר עבר על האנשים שלכם בארגון ואיך זה קשור לארגון שלכם? המוח האנושי מחפש תמיד ודאות, זה עובד במנגנון משולש:
1. טריגר (משהו שקורה מבחוץ) 2. פעולה/תגובה- הטריגר מעורר תגובה או פעולה שלנו.
3. הפעולה יוצרת עבורנו ״פרס״.
זהו מנגנון שטבוע בנו מימי קדם כשהיינו אדם קדמון: הייתי הולך מחוץ למערה, רואה אריה (טריגר), בורח למערה (פעולה), נשאר בחיים (פרס). אלה דפוסים שנשארו בני מימי קדם ונוצרים גם היום. והנה עוד משולש התנהגות:
1. אני צריך פרנסה- טריגר.
2. הולך לעבודה- פעולה.
3. יש כסף שמייצר ודאות כלכלית ושקט נפשי- פרס.
ומה קרה בשנה האחרונה? הודאות של פרנסה נשמטה תחת רגליהם של מאות אלפי אנשים. הוצאו לחל״ת, פוטרו, וגם אלה שעבדו חיו תחת שמועות בלתי פוסקות של קיצוצים. כל אלה גרמו לחרדה שנבעה מחוסר הודאות הכלכלית, שקשורה גם לחוסר ודאות קיומית.(אגב, מי שעבד מהבית, גם ממנו נלקחה הודאות ותחושת הביטחון, הוא לא באמת ידע מה קורה). אז מה עושים עם זה? (לא, התשובה ״פשוט לחזור למה שהיה פעם״ היא תשובה לא נכונה).
1. ודאו שמנגנון האמון הבלתי גלוי ביניכם ובין העובדים קיים ולא נפגע.
2. יצרו לכל עובד ״תמונת השראה״, בניית מטרות לפחות לשנה קדימה ביחד איתו- זה ייצר לתת המודע שלו שקיים אופק.
3. תהיו סבלניים- כולנו עברנו טראומה, והפוסט טראומה יוצאת לאור בתקופה הנוכחית. יקח זמן לחזור לשיגרה. הקורונה אולי לא קיימת בישראל, אבל השפעותיה המנטליות על עובדים וארגונים, עדיין קיימות.
|