|
הקיצוץ בקצבאות הילדים, שנכנס השבוע לתוקפו, מהווה בעצם את אקורד הסיום של התקציב, וגם של חמישה חודשים סוערים במיוחד, שבהם התברר לכולם ש"פוליטיקה חדשה" פירושה שאתה מתכוון לכל מה שאמרת.
כן, התכוונו כשאמרנו שהגיע הזמן להקים ממשלה בלי המפלגות החרדיות.
(וניהלנו מו"מ קואליציוני קשוח כדי שזה יקרה).
התכוונו כשאמרנו שלא יהיו פה יותר ממשלות של 35 שרים וסגני שרים.
(ובממשלה הנוכחית יש 21 שרים, ובבאה אחריה יהיו רק 19 בגלל שינוי שיטת הממשל שהובלנו)
התכוונו כשאמרנו שיהיה פה שיוויון בנטל.
(החוק עבר כבר בממשלה, ואחרי שיעבור בכנסת יגוייסו 70% מהצעירים החרדים בשלוש השנים הקרובות).
התכוונו כשאמרנו שצריך להעביר את המדינה מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה.
(וקיצצנו באופן עמוק את תקציב הישיבות וקצבאות הילדים, אבל הקמנו קרן לבטחון תזונתי של 200 מיליון שקל והוספנו 70 מיליון שקל כמענקי עבודה לאנשים עובדים שנמצאים מתחת לקו העוני).
התכוונו כשאמרנו שנבטל את "חוק נהרי" ומי שלא ילמד לימודי ליב"ה לא יתוקצב.
(ושני הדברים קרו).
התכוונו כשאמרנו שנטפל אחרת לגמרי בניצולי השואה.
(הוספנו להם 500 מיליון שקל, יצרנו שולחן עגול של גורמי הטיפול, החזרנו את השעות הסיעודיות, איחדנו את רשימות הניצולים).
התכוונו כשאמרנו שאנחנו לא פוחדים לטפל גם בנמלים, בחברת החשמל, באל על.
(העברנו את "שמים פתוחים", הוצאנו מכרזים לנמלים פרטיים, פתחנו רפורמה בחברת החשמל שאחת ממטרותיה המוצהרות היא ביטול החשמל-חינם לעובדים)
התכוונו כשאמרנו שאנחנו המפלגה של החינוך ונבטל את בחינות המיצ"ב ואת רוב הבגרויות.
(והוספנו 8.5 מיליארד שקל לתקציב החינוך, ביטלנו את המיצ"ב, אנחנו מתחילים בתהליך עומק של צמצום הבגרויות)
התכוונו כשאמרנו שנטפל בילדים עם צרכים מיוחדים ולאנשים עם מוגבלויות.
(אז חתמנו על תקנות הנגשה לנכים של כל שירותי הבריאות בישראל והוספנו שעות וסייעות לילדים עם מוגבלויות).
התכוונו כשאמרנו שנעזור לעובדי הקבלן.
(והעברנו את החוק להרחבת הסכם הסיוע, המשפר את תנאיהם של מאבטחים ועובדי נקיון).
התכוונו כשאמרנו שנבטל את החישוב "המאוחד נפרד" לזוגות נשואים שעובדים יחד בעסק.
(וביטלנו אותו(.
התכוונו כשאמרנו שלא נשב בממשלה שלא תנהל מו"מ לשלום.
(ובזכות קולותיהם של 5 השרים ו-19 הח"כים שלנו יש תהליך).
אנחנו עדיין מתכוונים.
אז מה למדנו?
שאפשר לקיים הבטחות בהיקף שאיש לא חשב שהוא אפשרי, וזה לא יפריע ליריבינו לצעוק שאנחנו לא מקיימים הבטחות.
(טוב, את זה כבר ידענו).
ולמדנו שאף אחד – אף ציניקן, אף ספקן – לא יוכל למכור לנו יותר שקבוצה של אנשים שמאמינה במשהו בכל ליבה לא יכולה לעשות שינוי אמיתי.
חוזרים לבית ספר
לרגל החזרה לשנת הלימודים, נאמתי ביום חמישי בכנס החינוך בחולון.
הנאום התחיל במילים:
"שלום, שמי יאיר לפיד, אני שר האוצר ואין לי תעודת בגרות."
הנה הלינק לנאום המלא (כ-13 דקות)
פותחים את הלב
העובדה שאנחנו שונים ממפלגות אחרות, נובעת מהתפיסה שלנו האומרת שלהיות חלק מ"יש עתיד" זה לא רק ללכת להצביע.
להיות ב"יש עתיד" זו דרך חיים שלמה שעוסקת באחריות הדדית, בעזרה לזולת, בהגדרת הישראליות כמחוייבות לפעולה.
בראש השנה הקרוב אנחנו רוצים לנתב את המחוייבות הזו לכך שלא יהיה אף ניצול שואה בישראל שיישאר בחג לבד. כולנו נרתמים לפרויקט ייחודי של משרד הרווחה שאותו יזם מאיר כהן, לאירוח ניצולי שואה בערב ראש השנה.
הפרויקט פועל לגיוס משפחות שיארחו בערב החג ניצולי שואה החיים בגפם ללא משפחה (יחיד או זוג), או כאלה שאין להם היכן להתארח.
אם אתם רוצים להצטרף לפרוייקט פשוט חייגו 118, ונציגי משרד הרווחה יתאמו ביניכם לבין ניצולי השואה הגרים בסמוך אליכם כדי שתוכלו להביא אותם אליכם לחג.
עובדים ואבודים
בתחילת השבוע העליתי לפייסבוק פוסט שבו הסברתי את נושא מענקי ההכנסה לעניים עובדים. מדובר בתוספות שכר של אלפי שקלים שאנחנו נותנים לעובדים המרוויחים מתחת ל-6500 שקל, כשלאמהות חד-הוריות יש מענקים מוגדלים של 150%.
המענקים האלה הם חלק בסיסי מתרבות היציאה לעבודה שאנחנו מנסים להנחיל (או בעצם להחזיר. האם ידעתם, סתם לדוגמא, שבשנת 1979, שזה לא נורא מזמן, 84% מהגברים החרדיים עבדו!)
אני מייחס לנושא חשיבות עצומה, אבל בכל זאת התגלגלתי מצחוק כשאחת התגובות הראשונות לפוסט היתה:
"יהודה ונינט נפרדו ואתה מתעסק בשטויות?"
נעליים
אני מודה לכל האנשים שהזדעקו כששמעו על המיצג במוזיאון "ינקו דאדא" בעין הוד שבו זורקים נעליים על תמונה שלי, אבל איני חושב שצריך לפעול נגדו. חופש הביטוי הוא דבר חשוב הרבה יותר מכבודי האישי, ואני תומך בזכותו של האמן לתקוף אותי. תפקידם של אמנים צעירים הוא להיות בועטים ולהתנגד לממסד, תפקידנו הוא לעשות ולשנות.
שלכם,
יאיר לפיד
|
